עפיפון מידע על עפיפונים

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

ההיסטוריה של העפיפון

למרות שהמקור הראשוני של העפיפונים הוא לא ידוע, מעריכים שהם נראו בשמי סין כבר לפני כ 2000 שנים. באותה תקופה הכינו אותם מחומרים שבריריים, כמו חלקים מעצי במבוק ובד משי שכמעט ולא שרדו עד היום. התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר הוא מסיפור שהתרחש במהלך מלחמה, שבה הגנרל הסיני האן שין הטיס עפיפון בצורת דרקון מעל עיר במצור, כדי לחשב (באמצעות החוט שלו) את המרחק שצבאו צריך לחפור מתחת לאדמה בשביל לפרוץ מעבר לחומות העיר. כאשר עלה בידו המרחק המדויק, הוא נתן הוראה ואז יחידת חייליו הצליחו להפתיע את האויב ולנצח במלחמה.

ההצלחה הגדולה של תחביב העפת עפיפונים התפשטה במזרח הרחוק דרך נתיבי סחר ליפן, הודו וקוריאה. במאה ה 13, סיפורים שונים עליהם הגיעו לאירופה על ידי מרקו פולו. הרבה זמן לאחר מכן, כאשר נפתח נתיב סחר אירופאי דרך איי הודו המזרחית התבצעה מכירת עפיפונים גם בתרבות המערבית. הממציא לאונרדו דה וינצ'י שחי במאה ה 15 התעניין בהם כי הם נתנו לו השראה לחקור את עולם התעופה והטיסנאות. דרכם הוא חקר עננים וזרמי אוויר שהובילו אותו להמציא את המצנח וליצירה של הרבה מכונות מעופפות שדומות למסוקים. את רוב ההמצאות שלו ניתן למצוא באוסף כתביו שבהם הוסיף גם איורים, ציורים, הוראות הכנה ובניה. במאה ה 17 הם נעשו מאוד נפוצים אבל בעיקר כמשחק לילדים. הניסוי המדעי הראשון בהיסטוריה שהתבצע עם ההמצאה הזו התקיים בשנת 1749 בסקוטלנד. המטאורולוג אלכסנדר וילסון רצה למדוד טמפרטורות בגבהים שונים. כדי לעשות זאת הוא העלה לאוויר מספר עפיפונים "ברכבת", כלומר שהם קשורים זה לזה בחוט אנכי ארוך, כך שכל אחד נמצא בגובה שונה ולכל אחד מהם מוצמד מד חום.

מידע נוסף על עפיפונים

עפיפון לרכישה - למה ילדים ומבוגרים אוהבים עפיפונים ואיך לרכוש אותם כאן באתר במחיר מעולה.

פעילות עפיפונים לילדים - מדוע זה חשוב לילדים להשתתף בסדנת בנייה ויצירה. מה בדיוק עושים שם ואיך אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם.

סדנת עפיפונים לילדים - עשו זאת בעצמכם עם קיט עפיפון מיוחד.

עפיפון לצביעה - מדוע אנשים בכל רחבי העולם מציירים וצובעים אותם ומהם היתרונות שבפעילות הזו עבור ילדים.

איך מעיפים עפיפון - הסברים פשוטים, טיפים חשובים והוראות בטיחות.

הוראות להכנת עפיפון - בשלושה דרכים פשוטות ומחומרים שנמצאים בכל בית, כולל סרטוני הדרכה והוראות הרכבה.

איך בונים עפיפון - בנייה פשוטה מנייר, מקלות במבוק ושקיות ניילון.

הפעלת עפיפונים - ככלי לימוד בימי שיא בבתי ספר.

חוט - החלק שקשור למפרש והוא אמצעי השליטה העיקרי שבאמצעותו אפשר לבצע תמרונים ולהחזיק אותו באוויר.

פסטיבל עפיפונים - מסביב לעולם, איך הכל התחיל ואילו אטרקציות תמצאו שם.

היסטוריה - אירועים מרכזיים לאורך ציר הזמן.

עפיפונים בסין - היכן שהכל התחיל, מאז ועד היום.

האחים רייט - היו חובבי עפיפונים עוד מגיל קטן, זה נתן להם השראה לבנות את המטוס הראשון בהיסטוריה.

איך עפיפון עף

עפיפון הוא סוג של כלי טייס מיוחד שמחובר לקרקע באמצעות חוט אחד. כאשר הוא מפסיק לנוע לאחור על ידי הרוח הוא בדרך כלל עף. בגלל שאין לו מנוע הוא צריך משהו אחר שיגרום לו לזוז באוויר ולכן מקור הכוח העיקרי שלו הוא הרוח.

בדומה לציפור או מטוס, כאשר הוא נמצא גבוה באוויר כל 4 הכוחות הפיזיקליים (עילוי, גרר, כבידה ודחף) מופעלים עליו:

כוח הכבידה – מושך את כל העצמים לכיוון מרכז כדור הארץ. כל אובייקט שנמצא על האדמה לא יכול להמשך יותר למטה ממיקומו הנוכחי, אבל חפצים שנמצאים באוויר נמשכים למטה עד שהם מגיעים לקרקע. ככל שהוא עשוי מחומר כבד יותר כך קשה יותר להעיף אותו ולכן בדרך כלל הם עשויים מחומרים קלים שיהיה אפשר להטיס אותם בקלות מרבית.

כוח העילוי – מרים אותו הרחק מפני השטח של האדמה. הוא נוצר על ידי אוויר שזז מעליו במהירות גבוהה יותר מאשר האוויר שזורם מתחתיו. המדען המפורסם ברנולי גילה שכאשר האוויר זורם ממקום למקום הוא יוצר לחץ נמוך. העיצוב האווירודינמי בנוי בצורה מיוחדת כך שהפרשי הלחצים גורמים לו לרחף.

כוח דחף – מניע חפץ כלשהו להתקדם קדימה. ציפורים עפות בזמן שהם מזיזות את הכנפיים ומטוסים טסים על ידי מנוע שדוחף אוויר במהירות. במקרה שלנו, העפיפון לא יכול ליצור כוח דחף משל עצמו ולכן הוא חייב להיות מוחזק בחוט כאשר הרוח עוברת דרכו. כאשר אין רוח הוא מסוגל לעוף רק כאשר האדם שמחזיק אותו רץ.

כוח גרר – התנגדות של חפץ כלשהו לכיוון התנועה. כאשר האוויר זורם דרך שטח הפנים הוא מתחכך בו ומתעכב קצת. לכל עפיפון יש כוח גרר כלשהו וזאת הסיבה שבדרך כלל מוסיפים להם זנב אחד או שתיים, כדי לייצב אותם בכיוון המתאים.

כדי לשמור על טיסה יציבה כל ארבעת הכוחות חייבים להיות מאוזנים. כוח העילוי צריך להיות שווה לכוח הכבידה. וכוח הדחף שווה לכוח הגרר.

כאשר שני כנפיים מחוברות זו לזו הן צריכות ליצור ביניהם זווית דיהדרלית. רק כאשר תנאי זה מתקיים הוא יכול לעוף בצורה חלקה וללא תקלות. בזמן שהכנפיים נשענות לאחור באותה הזווית, הרוח דוחפת את שניהם באופן שווה. אם צד אחד בולט יותר, אז הרוח תדחוף אותו חזק יותר עד שהוא יתייצב בחזרה.

איך מעיפים עפיפון

הכנה - עפיפון טס הכי טוב בשטח פתוח כמו בים, בפארק ושדות פתוחים. אם אנחנו נמצאים ליד רחובות עם הרבה בניינים, הרים, ועצים הרוח לא זורמת שם בקו ישר ונוצרת מערבולת. הדבר יקשה עליו להתרומם באוויר והזרמים ימשכו אותו כלפי מטה, ולבסוף הוא עלול גם להתנגש בדברים שנמצאים בסביבה. לפני שניגשים להטסה, צריך לבדוק את מצב הרוח. כמות הרוח שאנו צריכים תלויה בסוג העפיפון, ככל שהוא כבד יותר כך נצטרך יותר רוח. למרביתם מספיקה רוח של 6-11 קמ"ש. אנחנו יכולים לזהות את המהירות הזו על ידי צפייה בסביבה: האם העצים, השיחים, הדשא והעלים זזים, מהו גובה הגלים והאם אנחנו מרגישים את הרוח נושבת על פנינו.

שיגור - כדי לשגר אותו בצורה יעילה, עמדו עם הגב לכיוון הרוח והחזיקו אותו הכי גבוה שאתם יכולים. כמו כן יש לשים לב שהוא נמצא במצב אנכי ושהחלק העליון שלו נמצא למעלה. אחר כך יש לעזוב אותו, אין צורך לזרוק אותו באוויר אלא לשחרר אותו בעדינות. אם הרוח מספיק חזקה הוא יתחיל לעלות למעלה וצריך לשחרר לאט את החוט ואז הוא יתקדם גם לאחור. בשלב הבא הוא יתחיל ליפול לאדמה, ולכן לפני שהוא מתחיל לרדת למטה צריך להדק את האחיזה על ידי משיכת החוט אלינו עד שהוא מתוח לגמרי ואז הוא יעלה שוב למעלה. כל מה שצריך לעשות זה לחזור על התהליך הזה עד שהוא מתרומם למעלה לאזור שבו יש זרם אוויר קבוע. לאחר אימון קצר תוכלו לבצע את השיגור בקלות.

כאשר יש רוח שקטה מישהו נוסף צריך להחזיק אותו במרחק של כ 10 מטרים מאיתנו. ואז הוא ישחרר אותו לאוויר בזמן שאנחנו מושכים את החוט. כמו כן אם אין הרבה רוח, אפשר לרוץ איתו וזה יצור משב אוויר שידחוף אותו כלפי מעלה. לאחר שהוא יעלה אין צורך להמשיך בריצה, כי בגבהים גדולים יש מספיק משב רוח שישאיר אותו באוויר.

שליטה באוויר – לאורך כל הזמן צריך לשמור על קשר עין איתו. אם משהו משתבש אנחנו רוצים להיות מודעים לכך מוקדם ככל האפשר, כדי שנוכל לתקן את המצב לפני שהוא נופל ומתרסק. יש להימנע למשחרר יותר מדי חוט, 30-50 מטר זה מספיק, מעבר לכך יהיה קשה לראות אותו ולשלוט בו. אם החוט רופף מדי צריך להדק אותו ואם הוא מתוח מדי צריך לשחרר אותו. אם נרצה לגרום לו לעלות גבוה יותר צריך למשוך בחוט מספר פעמים וכאשר הוא מתקרב אלינו לשחרר את החוט ואז הוא יטפס למעלה. כאשר רוצים להוריד אותו למטה צריך לגלגל את החוט על הסליל.

סוגי עפיפונים:

דלתון – נקרא גם יהלום או אדי הדגם הזול והנפוץ ביותר בעל 4 צדדים כאשר כל 2 מהם באורך שווה. הוא מאוזן בצורה טובה וקל להפעיל אותו. דלתון בדרך כלל מתאים למתחילים ולילדים קטנים שרוצים להתנסות וללמוד יותר על התחביב הזה.

דלתא – סוג יותר איכותי שיכול להגיע לביצועים טובים ובדרך כלל יקר יותר מצורת היהלום. לרוב עושי מחומרים איכותיים כמו ניילון חזק ומסגרת קלה וקשיחה. הוא נראה בצורה של משולש, בדרך כלל אין לו זנב וניתן לשלוט בו באמצעות חוט אחד בלבד. ניתן להטיס אותו בתנאי מזג אוויר שונים והיכן שהרוח מתנהגת באופן בלתי צפוי.

מזחלת – המאפיין הבולט בדגם זה הוא שישנם תאים שמתמלאים באוויר כאשר הוא עף. זה מאפשר לו לתפקד גם ללא מסגרת או עם מסגרת מינימלית. לכן גם קל לקפל אותו ולקחת אותו ממקום למקום.

פעלולים – העיצוב שלהם מקצועי ומורכב יותר בגלל שהם מתוכננים כך שצריך 2 חוטים נפרדים ולא אחד כדי להפעיל, לבצע פעלולים שונים ולשלוט בהם. בדרך כלל יש להם את צורת גיאומטריה של דלתא, כדי לנצל טוב יותר את המבנה האווירודינמי. הם שבירים יותר ויש להם מחיר יקר יותר.

דמויות – מתאים לרכישה לילדים שמעדיפים דגמים שנראים יפים ומעניינים, מאשר ביצועיים אווירודינמיים. בדרך כלל קשה למצוא אותם כי לכל אחד מהם יש צורה שונה וייחודית, למשל חיות כמו ינשוף, פינגווין, כריש, פרפר, נחש, עטלף, דינוזאור, דרקון יורק אש, חד קרן או כלי תחבורה כמו מטוס, רכב או ספינה.

מתנפחים – בדרך כלל ניתן לראות אותם בפסטיבלים. למודלים אלו אין בדרך כלל מקלות או מסגרות שצריך להרכיב עליהם. הם מקבלים את צורתם התלת מימדית מהאוויר שזורם דרכם ומנפח אותם. הם מאוד ארוכים ועשויים להגיע לגדלים של 30 מטרים. לכן גם יש להם מחיר מאוד יקר יחסית לדגמים האחרים.

משושה – דגם עם שישה פינות בגודל של 1-2 מטרים. ממנו יוצאים 4 חוטים שמתחברים לאחד. משושה הוא צורה גיאומטרית האפשרת לו לעוף ללא צורך בזנב שייצב אותו. הוא מתאים למתקדמים כי צריך לדעת איך להרכיב אותו ואיך להטיס אותו. בנוסף, ניתן לחבר מתחתיו מצלמה כדי לבצע תצלומים אוויריים. זהו דגם שהתהוה ביפן העתיקה והיה נפוץ בקרבות עפיפונים, שבהם המשתתפים היו משגרים אותם לאוויר, ולאחר מכן מנסים לחתוך באמצעותם את החוטים של המתחרים או להפיל אותם בכל דרך אחרת.

קופסא – צורה תלת מימדית שנראת כמו תאים מרובעים שמחוברים אחד לשני. הם קיטים די קשים להרכבה כי צריך להכניס הרבה מקלות באזורים המיוחדים כדי לקבל צורות של ריבועים. הם מתפקדים טוב כאשר יש רוח חזקה. חלקם גם מסתובבים באוויר כמו סביבונים וישנם גם גירסאות בצורת פירמידה שהם פיתוחו של הממציא אלכסנדר גרהם בל. והקופסא הכפולה שנקראת על שם סמואל פרנקלין קודי.

עפיפוני כוח – מעוצבים בצורה מקצועית ואיכותית כך שייצרו מספיק כוח כדי למשוך את מי שאוחז בחוטים. לרוב משתמשים עם עפיפוני כוח לגלישת מים ואפילו לרחף מעליהם, אבל גם במקומות אחרים כמו סקי בשלג, להניע סירה קטנה, אופניים, גלגיליות וגם כלי תחבורה קטנים.

סוגי עפיפונים מסביב לעולם:

וייטנאם – אחד הדגמים הבולטים מאותו האזור הוא "עפיפון החליל" - כלי תעופה שמפיק צלילים.

קוריאה – סיפורי מלחמה, אמונות במזל ומנהגים תרבותיים.

אפגניסטן – קרבות בין רודפי עפיפונים שמטרתם לתפוס את המפרשים שהתנתקו מהחוט ונפלו לקרקע.

ניו זילנד – לעפיפונים בניו זילנד ישנם הרבה משמעויות תרבותיות והיסטוריות. המרכזי שבהם הוא החיבור לכוכבים. הם היו החוט המקשר בין כדור הארץ לגן עדן.

פולינזיה – עפיפונים תמיד היו חלק חשוב ממגוון התרבויות הרבות שנמצאות בפולינזיה במיוחד בהוואי וניו זילנד. הם שימשו גם לטקסים ולביצוע קסמים שיעזרו לבני המקום.

אינדונזיה – ובמיוחד באי באלי הם חלק חשוב בטקסים דתיים, כמו כן בחיי היום יום משמשים גם לציד עטלפים והפקת צלילים.

תאילנד – הפרחת עפיפונים בתאילנד היא לא רק בשביל לראות מי מצליח להגיע יותר גבוה, אלא זהו ספורט עתיק עם חוקים מוגדרים ומורשת של כל שכבות העם.

מלזיה – במלזיה נוהגים להפריח עפיפונים גבוה בשמיים לאחר קציר האורז. בתקופה זו תושבי המקום שמחים על גידולי היבול וגם יש להם יותר זמן פנוי להתעסק בתחביב הזה.

הודו – לעפיפונים תמיד היה מקום מכובד בהיסטוריה של הודו, הקיסרים נתנו חסות לתחרויות האלו והעניקו למשתתפים הטובים ביותר פרסים שווי ערך.

גואטמלה – בגואטמלה ובמיוחד בערים סומפנגו וסנטיאגו סקטפקס התושבים המקומיים מכינים עפיפונים גדולים ועגולים כדי להעיף אותם בתאריך ה 1 בנובמבר לכבוד יום הקדושים.

שימושים לעפיפונים:

צילום אווירי - למרות שהיום רוב הצילומים מתבצעים עם רחפנים, מטוסים, טיסנים ולווינים, עדיין ישנם יתרונות לצילום וידאו ותמונות על ידי הפרחת עפיפונים. את המצלמה מרכיבים על מתקן מיוחד שנמצא בחלק התחתון שלו וקשור אליו באמצעות חוטים עבים במרחק גדול. המרחק מאפשר לצמצם את התזוזות שמגיעות למצלמה וכך ליצור סביבה יציבה שתגרום לתמונות להיות חדות וברורות יותר. התצלומים האוויריים משמשים בעיקר צלמים חובבים אך גם מדענים שמסתייעים בטכנולוגיה הזו כדי לעקוב אחרי פעילות של ציפורים בטבע וללמוד על ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה של מקומות שונים ברחבי העולם.

אמצעי תחבורה - החלוצים הראשונים בתחום האווירודינמיקה ביצעו הרבה ניסויים שיעזרו להם בסופו של דבר להמציא כלי תעופה שיאפשרו לאנשים לטוס באוויר. רוב הניסויים המדעיים האלו כללו שימוש נרחב בעפיפונים, למשל האחים רייט פיתחו את צורת הכנפיים של המטוס הראשון. הטכנולוגיה הזו סייעה למדענים ולמהנדסים לפתח הבנה נרחבת בעקרונות האווירודינמיקה, שבסופו של דבר הובילו לפיתוח של סוגים שונים של כלי תעופה המאפשרים לנו, בין השאר לטוס ברחבי בעולם. ספינות משא נעזרות בהם כדי להניע את עצמן באמצעות כוח הדחף של האוויר וכך הן חוסכות בעלויות של דלק כאשר הן שטות בים. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בוחנת את האפשרות לשלוח באמצעותם ציוד לכוכב מאדים. בעבר השתמשו בכלי הזה כתחליף למנוע בנזין. בשנת 1827 ג'ורג' פוקוק פיתח כרכרה עם ארבע גלגלים שנגררה על ידי שני עפיפונים בצורת משולש. העגלה נסעה הרבה פעמים בין הערים מרלבורו ובריסטול והגיעה למהירות של כ- 30 קמ"ש.

פרסום – ישנם חברות שבוחרות להשתמש בפרסום אווירי, זהו אמצעי יעיל כאשר הרבה אנשים מתאספים במקום כלשהו ומאוד נפוץ בחוף הים. לאורך ההיסטוריה היו מפרסמים עם מטוסים, כדורים פורחים ורחפנים כדי להעביר מסרים שיווקיים. פירסום באמצעות עפיפון לא שונה בהרבה, בדרך כלל המסר מודפס או מצויר או מוכן לצביעה על הכנפיים ולפעמים גם על הזנב שלו אם הוא מספיק ארוך ורחב.

ספורט אתגרי – עפיפוני כוח יכולים להשתמש באנרגיית הרוח כדי להזיז אותנו ממקום למקום ללא שימוש במנועים. לרוב הם נראים כמו מצנחים גדולים שמחוברים לאדם אחד שעוסק בספורט. למשל בעת גלישה בים, סקי בהרים גבוהים וכלי תחבורה קטנים וקלים כמו קורקינט וגלגיליות. זהו ספורט המשלב גם תנועה על משטח מסוים אך גם ריחוף באוויר.

קרבות עפיפונים – הם משחק מאוד פופולארי במדינות אסיה כמו הודו, פקיסטן, אפגניסטן, תאילנד וקוריאה. עפיפוני קרב הם בדרך כלל הם בצורה של משושה ועשויים מנייר דק וקל משקל. המקלות עשויים מעץ גמיש וקל, בדרך כלל במבוק. במדינות המערב מכינים אותם מחומרים סינתטיים כמו ניילון ופלסטיק. באמצעות טכניקה מיוחדת של שחרור ומתיחת החוט ניתן לגרום לו להסתובב סביב עצמו ואז לכוון אותו אל עבר המטרה. המטרה העיקרית בקרבות היא לחתוך את החוטים של המשתתפים האחרים כדי שהם יפלו לאדמה. בדרך כלל החוט מצופה בשברי זכוכיות ולכן זה גם מסוכן ועלול לגרום לפציעות. ניתן לשחק אחד נגד השני וגם בקבוצות והאחרון שנשאר באוויר הוא המנצח.

דייג – העדות המוקדמת ביותר לדיג באמצעות הכלי הזה הגיעה לאירופה במאה ה 15 על ידי מגלי ארצות שחזרו מאסיה. הם ראו שם כיצד דייגים בספינות קנו משתמשים בו עם עוד שני חוטים כדי לתפוס דגים. את הפיתיון הניחו על חוט הדייג וחוט נוסף היה מחובר ממנו לעפיפון. היתרונות בשיטה זו היא שכך ניתן לשים הרבה חכות בו זמנית במים ולהגדיל את ההסתברות לתפוס יותר דגים. כמו כן בדרך זו ניתן להגיע גם למקומות רחוקים יותר מאשר דיג בחכה בלבד.

מלחמות – בעבר היה ניתן לראות את כלי התעופה הזה גם בתחום הצבאי. הם שימשו ככלי תקשורת להעברת מסרים, לאיתות ולהעברת ציוד כמו ערכות עזרה ראשונה ותחמושת. באמצעותם גם סימנו ליחידת צנחנים את היעד שהם צריכים להגיע אליו על הקרקע, התקינו עליהם אנטנות, קלטו תשדורות אלחוטיות ואפילו הרימו אנשים לאוויר עם משקפות שתצפתו על שדה הקרב.

מדע ומחקר - בשנת 1752 בנג'מין פרנקלין ביצע ניסוי מדעי בעפיפון כדי להוכיח שבברקים יש חשמל. הוא הכין אותו ממשי במקום מנייר כדי שהחומר יהיה עמיד בפני גשמים ורוחות. כמו כן היה לו זנב ארוך, לולאה וחוט תיל כמו מסמר ממתכת באורך של כ 30 ס"מ שפונה כלפי מעלה. בקצה ידית האחיזה הוא קשר מפתח מברזל. כאשר ירד גשם הוא יצא החוצה עם העפיפון, בזמן שברק פגע בחוט המתכת, הזרם החשמלי עבר דרך העפיפון הרטוב (שכן מים מוליכים חשמל) והגיע עד למפתח מברזל. באותו הרגע פרנקלין הרגיש מכת חשמל קטנה בכף היד שהייתה מכוסה בפיסת בד. כיום מפתחים גם דגמים מודרניים שייצרו חשמל בדומה לטורבינות רוח. בזמן שהם עפים באוויר התנועה שלהם מפעילה גנרטור שנמצא על הקרקע.

עפיפון להרחקת יונים - הוא אמצעי שנועד כדי להפחיד ציפורים, עורבים, ינשופים, עטלפים ואפילו עכברים, כדי למנוע מהם להסב נזקים.

הידעת? עובדות מעניינות:

יצירה ובניית עפיפונים קיימת כבר יותר משלושת אלפים שנים, הרבה לפני המצאת הנייר והאפשרות לקנות אותם בחנות עפיפונים. החלקים הראשונים ששימשו להרכבת עפיפון היו עלים ועצי במבוק. באינדונזיה עדיין משתמשים באותם חומרים וחלקים כדי להכין אותם על פי המסורת. גם אתם יכולים ללמוד כיצד לבנות דגמים עתיקים כאלו בעבודת יד מעלים השייכים לעצים וצמחים גדולים בטבע.

במהלך מלחמת האזרחים בארה"ב השתמשו בהם כדי לחלק מכתבים ועיתונים. היפנים השתמשו בהם כדי להעביד מרצפות ושאר חומרי בניה לפועלים שבנו מגדלים ובתים. במקומות אחרים בעולם הם עדיין משמשים לתפיסת דגים, הרחקת יונים, חיזוי מזג האוויר, משימות חילוץ בים וכמובן גם בתור צעצועים לילדים.

שיא העולם בהטסתם הוא 180 שעות רצופות. המודל הקטן ביותר בעולם שבאמת יכול לעוף באוויר הוא באורך של 5 מילימטרים בלבד, הגדול ביותר מתפרש על פני 630 מטר רבוע והארוך ביותר: 1034 מטר. המהיר ביותר הגיע למהירות של 193 קמ"ש. ביפן חיברו 11284 עפיפונים בחוט אחד וכולם הצליחו לרחף באוויר.

במזרח ברלין אסרו על הטסת דגמים גדולים כדי שלא יעבירו כך אנשים לצד השני של החומה. ובשנת 1760 אסרו על העיסוק בתחביב הזה ביפן כי בגללו הרבה אנשים לא הלכו לעבודה. גם בתקופת המהפכה התרבותית בסין היה אסור לעסוק בפעילות זו, והממשלה הטילה עונשי מאסר של 3 שנים לכל מי שעבר על החוק.

באמצעות יצירה באוריגמי – אמנות קיפולי נייר אפשר להכין דגמים שבאמת עפים ומשמשים גם בתור קישוט לבית.

יש יותר אנשים מבוגרים בעולם שעוסקים בתחביב ובספורט הזה מאשר ילדים.

הסינים מאמינים שצפייה בעפיפון זז בשמיים משפרת את הראייה. כמו כן הם קוראים לו "פן ג'נג" שפירושו "נבל רוח".

בשנת 1847 ילד קטן זכה בתחרות שבה היה צריך להעיף ולהנחית עפיפון בצד השני של מפלי הניאגרה. מיד לאחר מכן הם נעזרו בחוט כדי למשוך כבל גדול יותר מעל הנהר, שהיה הצעד הראשון בבניית גשר עם מסילת ברזל בין ארצות הברית לקנדה.

השתמשו בהם גם כדי לאלף נשרים ובזים לציד. בין השאר, הצמידו אליהם פיתיון והעלו אותם מאוד גבוה. כך לימדו אותם לרדוף אחרי טרף כמו יונים בגבהים שבדרך כלל הם לא היו מגיעים.

מוזיאון העפיפונים הוקם בשנת 1989 בסין ובו מוצגים כ 1000 דגמים היסטוריים ותרבותיים מרחבי העולם ב 8 עולמות תצוגה.

אירועי עפיפונים - חדשות ועדכונים בישראל ובעולם.

מי המציא את העפיפון? הפילוסוף הסיני מו דזה ואנשים רבים אחרים שתרמו לתחום.