עפיפונים בקוריאה

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

הרבה אנשים מרחבי העולם נהנים להעיף עפיפונים, המסורת של הטסת עפיפונים בקוריאה היא הרבה יותר ממשחק. שם בדרך כלל מקובל להטיס אותם בחורף בשבועיים הראשונים של חודש ינואר. ב 15 בינואר, בתקופת הירח המלא נהוג לחתוך את החוטים שמחוברים אליהם ולשחרר אותם. הטקס הזה נערך בחגיגות תחילת השנה, והמשמעות שלו הוא שהעפיפון ייקח איתו את כל המזל הרע של מי שאוחז בחוט, ובאותו הזמן יביא לו מזל טוב למשך כל השנה החדשה. לאחר הטקס אסור יותר להעיף אותם באותו הערב.

בעבר הרחוק הפרחת עפיפונים בקוריאה שימשה לצרכי מלחמה. התיעוד הכי המוקדם לכך הוא מאמצע המאה ה 7, שבו היה מרד כנגד המלכה בטענה שהיא לא יכולה לשלוט במדינה. באחד הלילות, המורדים ראו כוכב גדול נופל מהשמיים והחליטו שזהו סימן לכך שגורלה נחרץ ושהיא עוד מאט תפנה את מקומה.

כדי להחזיר לעם את האמונה במלכה, אחד הגנרלים השתמש בעפיפון. כבר היה לו ניסיון רב בהפעלתם, הוא נעזר בהם כדי לתקשר בין פלוגות של חיילים בשטח. בפעם הזו הוא הצמיד אליו חומרים דליקים ושחרר אותו ברוח הלילית. לכל מי שצפה בו מרחוק זה נראה כמו כוכב שחוצה את השמיים. באותו הזמן הוא הפיץ שמועה שהכוכב שנפל מוקדם יותר וסימל את סוף שלטון המלכה, חזר לגן עדן ולכן המלכה תוכל להמשיך ולהנהיג את העם הקוריאני. כך הוא הצליח להחזיר את האמונה ביכולתה והמורדים הפסיקו לדרוש את החלפתה.

במאה ה 16 היפנים פלשו לקוריאה וכדי להגן על המדינה, הצבא הפריח עפיפונים בגדלים ובצורות שונות, וכל שלח פקודות לספינות המלחמה. כל צורה או גודל הייתה קוד לפקודה ספציפית שהחיילים על הסירות ידעו את משמעותה הסודית. כמו כן נעזרו בעפיפון תבערה כדי להבריח שבטים מונגולים מהאזור, ואפילו כמצנחי חיילים שפשטו על כפרים מן השמיים.

סיפור נוסף הוא על גנרל שרצה לכבוש מבצר ממשלתי. חייליו לא יכלו להתקרב לטירה בגלל שמסביבה הייתה צמחייה סבוכה של קוצים ועצי תפוזים. כדי לפלס דרך למבצר באמצעים פשוטים היו צריכים לעבוד ימים רבים כדי לחתוך את כל השדה. ולכן אותו איש צבע החליט להפריח עפיפון מעל השטח ובאמצעותו לפזר זרעים של עשבים. כאשר הגיעה עונת הסתיו העשבים צמחו לגודל של מטר או שתיים הצהיבו והתייבשו. זאת הייתה הזדמנות להצית אותם ולשרוף את כל השדה. באופן הזה החיילים פינו את דרכם למבצר ואף הצליחו להיכנס פנימה.

רק במאה ה 18 כלל הציבור נחשף לכלי הזה למטרות פנאי ובידור. המלך אהב לצפות בהם ועודד את כל האזרחים לקחת חלק באירועי עפיפונים רבים שהתרחשו בכל הממלכה.

קיימים כ 100 סוגים שונים של עפיפונים קוריאנים, אשר מסווגים לקטגוריות ברורות על פי מאפייני צורות וקישוטים.

עפיפון קוריאני מסורתי נקרא "יון", הוא נראה כמו מלבן ונשלט על ידי חוט מלופף על גלגלת. במרכז המפרש או הכנף יש חור עגול שמאפשר לרוח לעבור דרכו, זה מעניק לו תוספת של יציבות. הדבר חשוב בעיקר בזמן שיש רוחות חזקות מאוד, כך הן יכולות להתנקז במרכז מבלי להפוך אותו. המפרש עשוי מנייר דק במיוחד ובאופן כללי נראה כמו מגן של אבירים מתקופת ימי הביניים. כמו כן עיצוב של מלבן שבמרכזו נמצא עיגול מזכיר את דגל קוריאה, וגם לאצטדיון הכדורגל האולימפי במדינה יש ארכיטקטורה דומה: הרחבה בצורת מלבן ולגג יש פתח עגול ורחב.

נהוג לקשט אותם בצבעים בולטים: שחור, אדום, כחול וצהוב זוהר, כדי שיוכלו להבחין בהם גם ממרחק רב. חלק רושמים עליהם את שמם, תאריך יום הולדת ואת המשפט: "מזל רע תלך, מזל טוב תישאר". לפעמים מצמידים אליהם פתקים ושם מפרטים בדיוק את המשאלות והרצונות של אותו האדם.

חלק קשרו אליהם מטבעות כדי לעודד אנשים אחרים למצוא ולקחת אותם לביתם. אך היה בזה סיכון כי האמינו שהמזל הרע יעבור לאותו אדם ברגע שהוא לוקח את המטבע. ברוב המקרים המוצא היה אדם זר או תייר שאינו מכיר את התרבות הקוריאנית. פעמים רבות עפיפונים כאלו נחתו לחצרות של תושבים זרים, הם אספו את הכסף ואף הפריחו אותם בעצמם. כאשר הקוריאנים היו רואים זאת הם פחדו שרוחות רעות יפקדו אותם וישמידו את בתיהם.

בכל אזור גיאוגרפי יש רוחות שונות ולכן בכל כפר לאורך המדינה התפתחו גדלים שונים. למשל בשטחים הקרובים לים ובקרקע מישורית הרכיבו דגמים גדולים, ואילו בהרים ובפנים הארץ היכן שיש רוחות שקטות נוצרו דגמים בעלי ממדים קטנים. מטיסים אותם בקרבת הים או מחוץ לכפר בתקופת השפל, כאשר המים נסוגים ויש מספיק שטח של קרקע יציבה לעמוד עליה. בנוסף לכך, באזורים שקרובים למקורות מים היה נהוג ליצור דגמים של דגים, ואילו במקומות היותר חקלאיים צורות של בעלי חיים אחרים כמו ציפורים.

עפיפון > עפיפונים בקוריאה