בובת וודו

לקניית בובת חיבוקי קוף.

בובת וודו היא דמות שנועצים בה סיכות. למרות שמכינים אותה בצורות שונות ומחומרים מגוונים, הרבה תרבויות ברחבי העולם משתמשים בה לצרכי קסמים במהלך טקס וודו.

הקשר שבין בובת וודו לקסמים, כישופים וכוחות מיוחדים נוצר במאה ה 20 כאשר נודעו לעולם המערבי מיתוסים ואגדות בנושא הזה. באחד מן הספרים מאותה התקופה מתואר אסיר מרפובליקת האיטי שנעזר בבובה הזו כדי לגרום למחלות. כמו כן הבובה הופיעה לראשונה בשנת 1932 גם בסרט אימה שנקרא זומבי לבן.

במאה ה 21 בובת וודו צברה תאוצה ונכנסה יותר לתרבות הפופולארית. היא הפכה לפחות מפחידה וכבר לא מסמלת כישופים. אנשים רבים מעוניינים לדעת איך מכינים בובת וודו מחומרים פשוטים שיש בבית, היא מוצעת למכירה בהרבה חנויות, בישראל הרבה ילדים ומבוגרים בוחרים תחפושת שלה לחג פורים ואפילו מופיעה בסרטים מצוירים.

מקור בובת וודו היא ממערב אפריקה ובמיוחד בהאיטי. כיום יש מקומות רבים בעולם ביניהם לואיזיאנה, פורטו ריקו, ברזיל וקובה שמשמרים את המסורת הזו עוד מהשנים שהאפריקאים הגיעו לשם בפעם הראשונה.

פעמים רבות מקשרים את המסורת של הבובה עם הדת שנוצרה באפריקה, שם היה מקובל להשתמש בהם בתור חפצים שמביעים נקמה, ושאמורים לגרום כאב לאויב. בלואיזיאנה שבארצות הברית היה נהוג לשלב אותה בטקסי הטלת קללה. על ידי זה שהיו נועצים בחלקים שונים של הבובה סיכות.

הרבה תרבויות נעזרות בובות כדי לבצע כישופים ואפילו ברכות, אך השימוש בובת וודו לא הגיע מדת הוודו. כבר בתקופת ימי הביניים שבאירופה, היו משתמשים בובות יד ודמויות של אנשים ספציפיים לשם כך. בנוסף היו מציגים אותם במקומות שבאים אליהם הרבה אנשים כמו למשל כיכר העיר, שוק מרכזי ועצים גבוהים ביער. מטרתם הייתה לקשר בין האנשים לעולם הרוח, ראו בהם בעיקר שליחים ומעבירי מסרים.

פירוש המילה וודו היא "ישות רוחנית".

הבובות המודרניות שנמכרות בחנויות הם בעלי גישה יותר חיוביות, יותר כסמלים וקמעות לבריאות, אהבה, אושר ועושר. כמו כן לפעמים ניתן למצוא דמויות שונות שמיועדות לבדיחה כמו בוס בעבודה, פוליטיקאים ואפילו חיות כמו קוף, חתול וכלב.

על פי הטקסים העתיקים, בדרך כלל הבובה לא מייצגת אדם ספציפי, וכדי שהקסם יעבוד צריך לצרף אליה תמונה של אותו האדם או פריט שקרוב אליו. לפעמים מצרפים אליה גם חפצים אחרים כמו שום, פרחים ושטרות כסף, הכל בהתאם לקסם או לאיחולים שרוצים לשלוח.

איך מכינים בובת וודו

החומרים הדרושים להכנת היצירה בובת וודו: יריעה של בד עדיף מסוג שנקרא לבד, מספריים, צבעי טוש, עיניים זזות מפלסטיק, חוט, מחט, סיכות, פונפונים, דבק נוזלי ונצנצים.

אופן הכנת היצירה:

נקפל לחצי את בד הלבד, נצייר עליו איור של איש ונגזור שתי חתיכות זהות של הדמות הזו.

לאחר מכן, נתפור את שני הדמויות זו לזו אך נשאיר רבע מהדמות פתוחה. דרך החור שהשארנו נמלא את בובת הוודו בחומר מילוי, מומלץ להשתמש בפונפונים אך אפשר להיעזר גם בחומרי יצירה אחרים, כמו חתיכות בד ישנות, ספוג, צמר גפן או כל חומר רך אחר. ברגע שנסיים למלא את הבובה נמשיך לתפור את הדמות.

לבסוף נדביק את העיניים במקום המתאים ונפזר אליו גם נצנצנים.

דרך נוספת איך להכין בובת וודו:



את הבובה יוצרים בעזרת כדור קלקר, מנקה מקטרות, חוטים. בשלב הראשון נעשה חור בכדור הקלקר ונשחיל לתוכו את מנקה המקטרות. כעת נכין עם מנקה המקטרות את גוף בובת הוודו: תחילה נלפף אותו כלפי עצמו כמה פעמים כדי ליצור את הצוואר, אחר כן נפרוש אותו לצדדים ליצירת הידיים,בהמשך נלפף אותו ישר כדי להכין את מרכז הגוף ולבסוף את הרגליים.

כדי שהבובה תראה יותר אמיתית ניקח חוט ונקשור אותו סביב הצוואר של הבובה, משם נלפף אותו על כדור הקלקר כך שיכסה את כולו. כמו כן מומלץ להמשיך וללפף אותו גם על שאר גוף הבובה, היכן שיש מנקה מקטרות. לבסוף נקשור את קצה החוט כדי שהוא לא יפרם.

אפשר לשלב חוטים בגוונים שונים ואפילו ליצור איתם חולצה ומכנסיים של הבובה. לבסוף אפשר להדביק חוטים נוספים בצבעים אחרים כדי להכין את שאר פרטי הפנים כמו עיניים, פה ואף.

טקס וודו

טקסי וודו מתייחסים לכל האלמנטים התרבותיים הכוללים ריפוי עממי, כללי אתיקה, סיפורים ואגדות, שירים וגם אמונה שהיא בעיקר דרך חיים. במהלך הטקסים אנשים מתקשרים עם רוחות שונות המייצגות היבט כלשהו בחיים. למשל איכרים אוספים את מה שהם גידלו ונותנים את זה מתנה לאל החקלאות.

בנוסף לכך מאמינים גם באנרגיה אוניברסאלית ונשמות שיכולות לצאת מהגוף בזמן השינה. בנוסף לכך ככל שהאפריקאים נחשפו לתרבות המערבית כך האמונות שלהם השתנו בהתאם. למשל אל הציד הפך למנהיג צבאי שמוביל את אנשיו לניצחון.

לסיכות יש צבעים שונים וכל אחת מסמלת משהו אחר: אדום – כוח, לבן – אנרגיה חיובית, שחור – הגנה מפני אנרגיות שליליות, צהוב – הצלחה, כחול – אהבה, סגול – רוחניות, ירוק – כסף.

האנשים שבצעו טקסי וודו מעולם לא תיעדו אותם בכתב. אלא העבירו אותם מדור לדור בעל פה, כך שכל אחד יוכל לבחור כיצד לערוך אותם.

ישנם 3 גישות שונות לביצוע טקסי וודו. במערב אפריקה ובעיקר במדינות גאנה ובנין זה נעשה בצורה מאוד מפורטת ולא השתנה מאז ימיה הראשונים. זה בגלל שכמעט ואין שם השפעות של תרבויות זרות.

לעומת זאת בלואיזיאנה ובמקומות נוספים בדרום מזרח ארה"ב הייתה השפעה ספרדית וצרפתית. בהאיטי התפתח זרם שייחודי לאזור אך גם הוא הושפע רבות מהתרבות הצרפתית.

במהלך הטקס נהוג לרקוד עם נחשים, על פי האמונה הנחש יצר את העולם. תפקידו הוא להגן על אנשים ובעיקר ילדים. אשתו היא הקשת שנראית בשמים לאחר הגשם.

בובת וודו זה אמיתי?

במהלך המאה ה 19 בעיר ניו אורלינס הייתה מישהי שנקראת מארי לאבו. היא הייתה מכינה בובות וודו ומוכרת אותם לאנשים וגם הייתה מייעצת להם כיצד לבצע את הטקסים כדי להשיג את מטרותיהם.

לפי המסורת האפריקאית הבובה עצמה איננה מסוכנת או עוזרת בכל צורה שהיא, אלא האנרגיה שיש בה, בין אם היא חיובית או שלילית מסוגלת לעבור מאדם לאדם. ולכן העניין תלוי באמונה עצמה. על הבסיס הזה הרבה פעמים מגזימים בסרטים או בסיפורי מיתולוגיה וכך נוצרות אגדות על כוחם המסתורי של הבובות שמקורם באפריקה.

בובות לילדים > בובת וודו