עפיפון רוגלו

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפון רוגלו נקרא על שם הממציא פרנסיס מלווין רוגלו שהיה מהנדס אווירונאוטיקה וממציא אמריקאי. ביחד עם אשתו הוא יצר את "כנף רוגלו" שנקראת גם "כנף גמישה" שמאוחר יותר שימשה לבנייה של דאונים ומצנחי רחיפה.

בשנת 1948 הוא ואשתו רשמו פטנט על עפיפון גמיש שמתנפח מעצמו. במקור הם תכננו יצירה של כלי תעופה פשוט ולא יקר שכל אדם יוכל לקנות. הוא הטיס את העפיפון כדגם של דאון, ולשם כך תלה מאחוריו מטען שידמה את משקל האדם והמכשירים שצריך כדי לנווט בזמן הטיסה.

לכנף הייתה צורה פשוטה שמייצרת כוח עילוי וזה אפשר להעמיס על כלי הטיס מטענים, להרכיב הגהים ומערכות שליטה, מקום ישיבה וציוד הכרחי נוסף. במשך שנים רבות הוא ניסה לשכנע מפעלי תעשייה ואת הממשלה להתעניין בעפיפון שלו. זה לקח מספר שנים ולבסוף העפיפון שלו יוצר בכמויות גדולות כצעצוע פופולארי ונמכר במחיר של 5 דולר. זה היה גם אחד המשחקים הראשונים בהיסטוריה שהוכן מחומרי פלסטיק. כמו כן הוא טייל במקומות רבים ובמיוחד השתתף באירועים כמו עפיפוניאדה, פסטיבלים ותערוכות כדי לפרסם את המוצר שלו שהפך ללהיט גדול.

כאשר הלוויין הרוסי ספוטניק שידר מחוץ לכדור הארץ, החל המרוץ לחלל של ארה"ב, ואז סוכנות החלל האמריקאית רצתה להשתמש בפטנט של רוגלו. הם החלו לבצע ניסויים כדי לבדוק אפשרות שעפיפון בצורה של כנף מטוס יוכל לבצע תמרונים באוויר: לטוס לכל כיוון אפשרי, להמריא וגם לנחות. הפריחו אותו לגובה של כ 60 קילומטרים וגררו אותו במהירות של 3 מאך כדי לראות שהוא אינו נשבר.

זה היה אמור לשמש כמערכת גיבוי לקפסולות חלל ורקטות. לכלי התעופה החדש קראו "ג'יפ מעופף" והוא יוצר במספר גדלים וצורות, היה גם דגם מאויש ובלתי מאויש. אחד מהשימושים היה גם בתחום הפנאי והספורט, איתו היה אפשר לעסוק בסקי עפיפונים, טיסה בדאונים ובגלשן אוויר. בשנת 1967 נאס"א הפסיקו את הפרויקט והתמקדו יותר במצנחים עגולים. ואילו רוגלו מצידו המשיך לפתח כלי תעופה אישיים בצורת דאונים ומטוסים קלים עם מנועים קטנים.

הוא רצה לעוף בשמיים כמו הציפורים אך לא עשה זאת מסיבות רבות גם כי הטכנולוגיה לא הייתה נגישה לכל אחד ובהמשך גם כי לא היה ברשותו רישיון טיס. למרות זאת ובזכות העפיפונים הוא גילה שאפשר לעשות זאת בצורה פשוטה ומהפכנית, מבלי להיעזר במסלולי המראה ונחיתה, מנועים ומבנה אווירודינמי של מטוס. כל מה שצריך לעשות זה לחבר בצורה נכונה כנפיים שמבוססות על מבנה של מפרש העפיפון לגוף הטייס.

במהלך עבודתו המקצועית הוא למד על מפרשים של אוניות וסירות, ניסה להבין מדוע אי אפשר לשפר את המפרש כך שיהיה אפשר להרים באמצעותו מטענים כבדים באוויר. הוא חתך את הוילונות שבחלון המטבח שבביתו. הם היו עשויים מכותנה ועל צד אחד מהם הייתה שכבת ציפוי מבריק שאטום לרוח.

כאשר הניסויים נעשו יותר מורכבים הוא היה צריך להשתמש בכלים מיוחדים ובציוד שיותר מתאים להשגת המטרה. ולכן כל בני משפחתו כולל הילדים ואשתו בנו מנהרת רוח בתוך הבית ואפילו התקינו מאוורר ליד החלון שישאב את האוויר. הוא גילה שעדיף להשתמש בחומר גמיש כך שזרימת האוויר העצמה תשנה את צורת הכנף ותיצור כוח עילוי חזק, בדומה למה שקורה במצנחים.

החידוש היה בשל העובדה שכנף גמישה כזו לא קיימת בטבע, היא קיבלה את צורתה רק כאשר האוויר זרם דרכה. לכנפיים של ציפורים יש עצמות שמתפקדות כמו מסגרת ויוצרות מבנה קבוע. את הריחופים הראשוניים הוא ביצע מעל נהר שהיה קרוב לביתו. הוא פירק את הגלגלים של כלי הטיס ובמקומם חיבר מצופים כדי שיוכל לצוף על גבי המים. הוא קשר את עצמו גם לסירת מנוע קטנה אשר גררה אותו במהירות רבה, עד שהתרומם באוויר והתנתק מהכבל שהיה מחובר אליה בזמן הריחוף. לפעמים מכונית גררה אותו מעל האדמה, ובזמן שהיו רוחות מספיק חזקות היה אפשר ולקפוץ מפסגת דיונת חול שגובהה מספר מטרים.

כיום דאייה היא ספורט תחרותי שבו טייסים עפים בכלי תעופה לא ממונעים. הם מרחפים רק באמצעות זרמי אוויר שנוצרים באופן טבעי. כלים אלו השתכללו מאוד ובתקופתנו ניתן לעבור מרחקים גדולים יותר ובמהירויות גבוהות, אפילו להקיף את כדור הארץ.

עפיפון > רוגלו