מקל גשם אינדיאני יצירות לילדים ניסויים מדעיים

החומרים הדרושים להכנת היצירה לילדים מקל גשם אינדיאני ולניסוי מדעי עם רעשן לפורים:

גליל קרטון גדול (לא כזה של נייר טואלט).

רדיד אלומיניום.

סלוטייפ.

גרגרים יבשים או חרוזים.

נייר.

מספריים.

עיפרון.

הוראות הכנה ליצירה מקל גשם לילדים:

נניח את פתח הגליל על הנייר ובעזרת העיפרון נשרטט שני עיגולים. אחר כך נשתמש במספריים כדי לגזור אותם החוצה.

ניקח עיגול קטן אחד ונדביק אותו לאחד הקצוות של הגליל כך שהוא יהיה אטום לגמרי.

כעת ניקח חתיכה גדולה של רדיד אלומיניום ונגלגל אותה לצורה של מקל שתהיה פחות או יותר בגודל של הגליל מקרטון. לאחר שיהיו בידינו 3 מקלות כאלו נשזור אותם אחד לשני בצורה של צמה. כמו כן צריך להקפיד שהם לא יהיו צמודים לגמרי אחד לשני, אלא שיישארו ביניהם גם רווחים.

נכניס את שלושת ניירות הכסף שהכנו לתוך הגליל ונשפוך פנימה את הגרגרים היבשים (למשל אורז, תירס, חומוס) או החרוזים כך שימלאו כ 20% מאורך הגליל. לאחר מכן נאטום את פתח הגליל הנותר באמצעות העיגול ונייר הדבק כפי שעשינו בשלבים הקודמים.

לבסוף ניתן לקשט את הגליל באמצעות: ניירות צבעוניים, ציורים, מדבקות או כל חומר ממוחזר אחר.

מגלילי נייר טואלט אפשר להכין עוד הרבה מאוד יצירות לילדים. לרעיונות נוספים לעבודה עם חומר הגלם הזה, שנמצא בכל בית בקרו גם בדף: יצירה מגלילי נייר טואלט.

הסבר לניסוי המדעי לילדים:

כאשר אנחנו מטים מקל גשם, הגרגרים נופלים למטה ונתקלים בנייר האלומיניום. כל התנגשות קטנה כזו יוצרת תנודה שאנחנו מסוגלים לשמוע. כאשר הרבה חלקיקים נופלים בבת אחת הם יוצרים צליל שחוזר על עצמו כמו רעש של גשם כבד. הקול נעצר רק כאשר כל הגרגרים הגיעו לתחתית והם אינם יכולים לזוז יותר.

מקל הגשם שיצרנו מורכב מהרבה מאוד אלמנטים, שינוי של כל אחד מהם יגרום לצליל להישמע בצורה אחרת. למשל, מילוי סוג שונה של גרגרים או חרוזים, אורך גליל שונה וכמות רדיד האלומיניום שהכנסנו לתוך הצינור. כל הגורמים האלו, ביחד ולחוד משפיעים על התהודה שנוצרת בפנים. כאשר נוצרות ויברציות מהירות הצליל שיתקבל יהיה גבוה יותר. ואם הויברציות הן איטיות יותר נשמע צלילים נמוכים יותר.

עובדות מעניינות לילדים:

מאז תחילת האנושות האדם הסתמך על גשם כדי לגדל יבולים ולשתות מים. אבל בתקופות הקדומות יותר של ההיסטוריה לא היה לאנשים מספיק ידע כדי להבין איך עובד מזג האוויר. ללא ידע מדעי וללא כלים טכנולוגים מתאימים הם מצאו לעצמם פתרונות אחרים באמצעות מנהגים, טקסטים ואמונות שונות.

היסטוריונים מצאו סיפור על בני שבט המאיה הקדמונים שהיו מכינים סעודה מיוחדת שבה היו משכנעים את האלים להגדיל את כמות המים שיש בטבע מסביבם. שבטים אינדיאנים קדומים שחיו בדרום מערב ארצות הברית המציאו את פעילות ריקוד הגשם מיתוך אמונה שזה יעזור להשקות את אדמתם היבשה. בדרום אמריקה חיו שבטים של ציידים שבשנות בצורות היו מטפסים לפסגות ההרים עם חץ וקשת. כאשר הם הגיעו לשם הם היו יורים את החצים שלהם לכיוון העננים כדי לנקב בהם חורים שדרכם ישפכו מים וישטפו את האדמה. הרבה תרבויות עדיין מקיימות את הטקסים המסורתיים האלו גם היום, אבל בעיקר כדי להישאר מחוברים למסורת שלהם.

השיטות לחיזוי גשמים ומחסור במים השתנו מאוד בתקופה המודרנית. כיום מדענים ואנשי מחקר בתחום המטרולוגיה, יודעים שבעקבות ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, קשה לתת תחזית מזג אוויר באופן מדויק והיא משתנה במהירות ובקיצוניות. בנוסף הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לנסות ולהתמודד עם התופעות האלו. דוגמא לכך היא לוויינים ששוגרו לחלל ותפקידם הוא למפות את אזורי המשקעים הצפויים בכדור הארץ, כדי לדעת איפה ירד גשם. בנוסף ישנם גם מכשירים מיוחדים שמתקינים עמוק באדמה והם מנטרים את כמויות המשקעים שיש בקרקע. השימוש בהם מסייע לחזות בצורת במקומות שונים בעולם.

החומרים שבהם השתמשו ליצירה של מקלות גשם היו תלויים במשאבי הטבע המקומיים שעמדו לרשות האינדיאנים. בעוד שהאנשים שגרו ביערות הגשם של האמזונאס הכינו אותם מעצי במבוק, הרי שהאנשים שחיו באזורי המדבר של דרום אמריקה השתמשו בקקטוסים. בכל העולם, היו ממלאים את הרעשן בגבעולים יבשים, זרעים ובאבנים קטנות. בנוסף היו משתמשים גם בסיכות וקוצים שהחדירו בצורה ספיראלית לתוך הצינור כדי להפיק צלילים שונים. יצירה נוספת לילדים מהתרבות העתיקה של האינידיאנים שאתם יכולים להכין בעצמכם בבית היא לוכד חלומות.

ישנם הרבה מאוד תיאוריות לגבי מקור היצירה של מקל הגשם. יתכן שהוא התפתח מרעשן מעץ שהיה ממולא בגרגירי שעועית מיובשת שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בפרו. הרעשנים האלו מתוארכים לתקופת קיומים של שבט האינקה ולאינדיאנים בצ'ילה. בתקופה שבה אנו חיים כבר לא משתמשים בו כדי להוריד ממטרים, אבל עדיין יש לו שימוש נרחב בעיקר ככלי הקשה, שנהיה פופולארי בשנות ה 60 במוסיקה מקסיקנית. כמו כן אפשר למצוא את היצירות האלו בחנויות מזכרות למבקרים בדרום אמריקה דגמים עם סמלים וציורים עתיקים וגם בתור משחק לילדים ולתינוקות.

הידעת?

ישנה תופעה שנקראת גשם של דגים והיא מתרחשת בדרך כלל בתאילנד, הונדורס ואוסטרליה. סופות טורנדו שואבות מיתוך אגמים וימים כמויות גדולות של מים ביחד עם דגים ושאר בעלי חיים ששוחים שם. המערבולת מרימה אותם למעלה לשמיים ומפזרת אותם בגובה העננים עד שמהירות הסיבוב נחלשת והם נופלים למטה. חיות נוספות שדווחו בתופעה הזו הן צפרדעים, עקרבים, תולעים ונחשים.

כאשר יש הרבה אבק וחול באוויר ניתן לראות משקעים בצבעים שונים כמו ירוק ואדום. התופעה מתרחשת בעיקר במדינת קרלה שבדרום הודו.

במספר מדבריות בעולם, כאשר יורדים ממטרים לפעמים הטיפות מתייבשות מהאוויר החם עוד לפני שהן מגיעות לקרקע.

באמצעות פעילות של זריעת עננים אפשר ליצור גשם מלאכותי. כדי לבצע את זה מעלים לאוויר מטוס שיפזר קרח יבש (או מלח או יודיד הכסף) מעל ענני קומולונימבוס. כך נוצר תהליך כימי שבו פחמן דו חמצני מתערבב עם מים ונופל כפתיתי שלג שמתחממים והופכים בסופו של דבר לטיפות.

בשנת 2010 ירדו הרבה מאוד משקעים באוסטרליה והמדינה הוצפה למשך זמן רב. כמות גדולה של מי ים התאדו לאטמוספירה וזרימת האוויר הביאה הרבה עננים לאוסטרליה וגרמו להצפה. כתוצאה מכך ירד מפלס הים ב 7 מילימטר בכל העולם.

מדענים מנסים לבנות הרים מלאכותיים באזורים יבשים כדי שירדו שם יותר משקעים. להרים יש השפעה רבה על תנאי האקלים כי הם מסוגלים לנתב את כיוון הרוח, לשנות את טמפרטורת האוויר וכך גם להוריד משקעים באזורים ספציפיים.

הגשם שירד בכדור הארץ לפני יותר 4 מיליארד שנים הכיל בתוכו ברזל ואבנים. בשנים הראשונות להתהוות כדור הארץ פגעו בו אבנים מהחלל והם יצרו עמודי עשן גדולים שירדו לאדמה בזמן שירדו ממטרים.

יצירות לילדים > ניסויים מדעיים לילדים > מקל גשם אינדיאני