עפיפון מצנח

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפון מצנח בדרך כלל עשוי בד איכותי או ניילון חזק, אחד האלמנטים הבולטים הוא מבנה מיוחד של תאים אשר מתנפחים כאשר הרוח נושבת דרכם. בשל כך נוצרת צורה של מצנח הדומה לסוג של כנף קשיחה בדומה לזו שאפשר למצוא במטוס.

עפיפון מסוג זה פותח כבר בשנות ה 60 על בסיס דגם של "עפיפון בלון" שתפקידו היה לשאת ציוד מדעי לשמיים לשם ביצוע ניסויים בתחום המטרולוגיה ומזג האוויר.

מצנח רחיפה הוא כלי המשמש להאט תנועה של אדם או חפץ כאשר הוא נופל או זז באוויר. הם מתוכננים להאט 90% ממהירות הנפילה, כך שבדרך כלל מגיעים לקרקע במהירות של 5-6 מטרים לשנייה וזה מספיק כדי לנחות בצורה טבעית על הרגליים ולהמשיך ללכת. הם יכולים לשמש גם בצורה אופקית כדי להאט מכוניות, מטוסים ומעבורות חלל בסוף טיסתם. ספינות מטען משתמשות במצנחים כדי לחסוך בדלק. הן מנצלות את משבי הרוח בים שיניעו אותם קדימה כמו בסירות מפרש.

באופן מסורתי, מצנחים היו עגולים בצורה של כיפה עם חוטים. לחוטים אלו היו פתחי אוורור מיוחדים שאפשרו לאוויר לעבור דרכם ולמנוע מהם מלהתנדנד. הדגמים המודרניים יותר, הם בצורות מלבניות ויש להם מספר תאים שמתנפחים כאשר האוויר מגיע אליהם. כך שבזמן פעולה הם יוצרים כנף אווירודינמי שאפשר לשלוט בו טוב יותר.

העדות המוקדמת ביותר לעפיפון מצנח המודרני מתוארכת לתקופת הרנסנס. העיצוב העתיק ביותר מופיע בכתב יד אנונימי משנת 1470 המציג אדם תלוי באוויר שמחזיק מסגרת שמחוברת לחופה בצורה של חרוט.

למרות שהמצנח הראשון נבנה על ידי לואיס סבסטיאן לנורמנד בשנת 1783, הממציא המפורסם לאונרדו דה וינצ'י האמין שיום אחד בני האדם יוכלו לטוס איתו באוויר. ולמרות שרוב ההמצאות שלו מעולם לא יצאו לפועל הוא היה הראשון שהגה את הרעיון הזה כמה מאות שנים לפני כן. דה וינצ'י צייר את ההמצאה שלו עם תיאור נלווה: "אם לאדם יש אוהל אטום עשוי מבד פשתן בגודל של 7 מטר על 4 מטר, הוא יוכל לזרוק את עצמו מכל גובה ולא יפגע".

אחד ההיבטים הבולטים ביותר בתכנון המצנח של דה וינצ'י היה שהחופה הייתה משולשת כמו מפרש עפיפון ולא עגולה. ולכן לא היו בטוחים שיש לו מספיק כוח התנגדות אווירית כדי לרחף באוויר בזמן הנפילה. בשנת 2000 אדריאן ניקולס בנה מצנח המבוסס על העיצוב המקורי של דה וינצ'י והוכיח שזה עובד.

בשנות ה – 40 במדינת יוטה שבארה"ב היו הרבה מכרסמים (שנקראים בונים) שגרמו נזקים לחקלאים במטעים ובמערכות ההשקיה. ולכן רצו להעביר אותם לשטחים חדשים, לא מיושבים שבהם יוכלו להמשיך לחיות מבלי להסב נזקים לחקלאות. באותה תקופה, להעביר אותם באמצעות סוסים וכרכרות היה לוקח הרבה מאוד זמן והם היו סובלים ימים ארוכים מחום, אבק ומחנק. ולכן הוחלט להצניח אותם בקופסאות כדי שזה יהיה יותר הומני ומהיר.

במהלך מלחמת העולם השנייה, מטוסים הצניחו עם עפיפונים בצורת מצנח אספקה של אוכל וציוד לחיילים בשדה הקרב. השבטים שחיו באיים מבודדים שבאוקיינוס השקט, חשבו שהמטענים האלו נשלחו אליהם מאבותיהם הקדמונים. אז אחרי המלחמה הם חיקו את החיילים שראו: יצרו מחדש תהלוכות ומצעדים, גילפו מעץ פסלים של רובים ורימונים ואפילו בנו דגמים של מטוסים מקש. וזאת מיתוך תקווה שיום יבוא והאספקה מהשמיים תגיע שוב.

בשנות ה – 60 חברת ג'נרל אלקטריק תכננה מערכת שיכולה להחזיר אסטרונאוט מהחלל החיצון לפני השטח של כדור הארץ במקרה של חרום. המערכת כללה שקית ניילון שבמקרה הצורך תתמלא בקצף פוליאוריטן, רקטה קטנה ומצנח.

בשנת 1970 יוצ'ירו מיורה היה האדם הראשון שעשה סקי על הר האוורסט. הוא החליק על פני 1280 מטרים אנכיים תוך כדי שימוש במצנח עפיפון גדול שהאט את מהירותו.

ניתן להאט או להאיץ את מהירות הנפילה באמצעות תנועות גוף מסוימות וגם על ידי שימוש במשקולות.

צלמי צניחה חופשית שולטים בצמצם המצלמה עם הפה.

מטוסי נוסעים אינם מצוידים במצנחים. למרות שמדובר באמצעי חילוץ טוב במקרה של אירוע חירום, ההסבר הרשמי הוא שלא ניתן לפתוח את דלתות מטוס הנוסעים מבפנים בגובה רב מסיבות בטיחותיות.

עפיפון > עפיפון מצנח