אוריגמי פרח לוטוס אמנות קיפולי נייר יצירות לילדים

צפו בהוראות הכנה של פרח לוטוס באוריגמי. להכנת היצירה בקלות תצטרכו שני ניירות מרובעים בצבעים שונים ודבק.

עובדות מעניינות על אוריגמי פרח לוטוס

זרעי הלוטוס הם זן נדיר שיכולים לשרוד בתנאים קשים של בצורות ותקופות יובש ממושכות. הם יכולים לגדול גם אחרי 200 שנים. זאת הסיבה גם שהוא מסמל עמידות והצלחה בהרבה תרבויות בעולם.

הוא נפוץ בעיקר ביבשת אסיה, בעיקר בהודו ובסין.

הצבעים השכיחים ביותר שלו הם ורוד ולבן. ניתן למצוא גם זנים בצבעי אדום, סגול, צהוב וכחול.

לאורך ההיסטוריה השתמשו בו לצרכים רפואיים כמו הקלה על כאבים ובעיקר על התכווצויות שרירים.

זהו צמח ימי שגדל בנהרות ובאגמים במיוחד בעונת הקיץ. הוא מסוגל להתנשא לגובה של כחצי מטר מעל פני המים וכך ניתן לזהות אותו בין שאר הסוגים הדומים לו כמו "ראש חץ" ו"ציפורי החתול". יש לו שורשים גדולים המכילים בתוכם אוויר ומסייעים לו לצוף מעל המים. העלים שלו נראים כמו משוטים, חלקם שוקעים במים וחלקם צפים, אך בכולם אפשר למצוא כיסי אוויר. על פי האגדות ככל שהמים בסביבתו יותר עכורים כך הוא גדל יפה יותר.

על פי המיתולוגיה של המצרים הקדמונים, אוריגמי פרח לוטוס מסמל את השמש בגלל שבמהלך היום הוא מתנפח ועלי הכותרת שלו נפתחים ובלילה הם נסגרים, ואז הוא שוקע במים. הוא מסוגל לשמור על טמפרטורה קבועה של 30 מעלות לאורח כל שעות היממה בתהליך ביו כימי שנקרא חמצון פחמימות. מדענים סבורים שחרקים נמשכים אליו בגלל החום שהוא אוגר.

ניתן לאכול את הפרח, העלים, הזרעים והשורשים שלו. מכינים ממנו הרבה מתכונים ומשלבים אותו במטבח האסייתי. אם העלים הגדולים שלו אפשר לעטוף אוכל. הוא עשיר בסיבים תזונתיים, ברזל, מינראלים ובויטמינים מסוג B. בנוסף לכך את האבקנים שלו מייבשים ומשתמשים בהם כדי להכין תה.

אורך החיים שלו הוא כחודשים, לאחר התקופה הזו הוא נובל ומאבד את צורתו. בדרך כלל הוא מלבלב עד יולי ואוגוסט.

חוץ מדגם האוריגמי, המגדל הגבוה ביותר בויאטנם עוצב גם הוא בהשראת פרח הלוטוס.

הסינים מקדישים כ – 3000 קילומטרים רבועים של אדמה כדי לגדל אותו. העיבוד החקלאי שלו מתבצע במחזוריות כמו אורז וירקות.

משמעות סמל הלוטוס בבודהיזם ובאוריגאמי הוא ניקיון וטוהר בגלל שהוא מצליח לגדול במים מלוכלכים היכן שיש בוץ על פני הקרקע.

הידעת? אוריגמי פרח לוטוס

פרחים כמו איריס ניזונים מאור השמש, מים ומינראלים שנמצאים באדמה. צמחים מבצעים פוטוסינתזה על ידי תא מיוחד שנקרא פלסטידה ומכיל בתוכו כלורופיל. הימצאות החומר הזה גורם לצמח להיות בצבע ירוק. קרני השמש מגיעות אל תאי הפלסטידות וביחד עם דו תחמוצת הפחמן שנוצר בעלים ועם מים שמגיעים דרך השורשים, הוא מייצר סוכר או גלוקוז. כך נוצרת האנרגיה שמשמשת אותו לגדול ולהוציא פרחים. הסיבה שאנו רואים שינוי בצבעי הצמחים בחורף והסתיו היא שהם נחשפים פחות לשמש. במהלך העונות הקרות, רמת הכלורופיל בעלים ובגבעולים יורדת, הצבע הירוק נעלם ובמקומו מופיעים צבעים צהובים, כתומים וחומים.

פעמים רבות מוסיפים דשן לאדמה כדי לתת להם יותר מינראלים כדי שהם יגדלו טוב יותר. למרות זאת, הדשן הוא לא תחליף לאור השמש ולמים שהם תנאים הכרחיים להישרדות. סחלבים (אורכידיאה) לא צריך קרקע כדי לגדול, הם מקבלים את כל מזונם מהאוויר.

צמחים סופגים מהאוויר פחמן דו חמצני דרך חורים קטנים שנמצאים בעלים והם נקראים פיונית. לאחר מכן הם מייצרים חמצן ומשחררים אותו גם דרך הפיוניות. חיות צריכות את החמצן שמופרש לאוויר והצמחים צריכים את הפחמן הדו חמצני שהחיות פולטות.

עד לפני 140 מיליון שנים לא היו פרחים על פני כדור הארץ. לפניהם היו רק שרכים ועצי אצטרובל. בשנת 2002 מדענים גילו את הפרח העתיק ביותר בעולם. הוא נימצא בצורה מאובנת בצפון מזרח סין ומאריכים שהוא גדל לפני 120 מיליוני שנים. צורתו דומה לזה של שושנת מים.

פרחים של במבוק הם מאוד נדירים ולרוב לא ניתן לראותם בכל מקום. כמה סוגים של במבוק מוציאים פרחים רק לאחר 90 שנים בממוצע. יתרה מכך, כל צמחי הבמבוק מוציאים את פרחיהם באותו הזמן בדיוק, לא משנה באיזה אזור הם נמצאים בכדור הארץ. במבוק משחרר לאטמוספירה 30% יותר חמצן וסופג כמויות גדולות יותר של פחמן דו חמצני מהאוויר. בזכות המאפיינים הייחודיים הללו הוא מצליח להפחית את כמות גזי החממה ומנקה ביעילות את האוויר שאנחנו נושמים.

חמנייה מסוגלת להפיק חומרים רעילים שמחסלים שתילים מסוגים אחרים שנמצאים בסביבתם הקרובה. חמניות גם זזות במהלך היום ביחד עם מסלול השמש ממזרח למערב. תופעה זו נקראת הליוטרופיים. הם עובדו לצרכי חקלאות כבר בשנת 3000 לפני הספירה והיו להם שימושים רבים בתחום המזון, רפואה ובעיקר ייצרו מהם שמן וצבע.

לפני מאות שנים, כאשר הויקינגים פלשו לסקוטלנד, לחיילים היה קשה לצעוד דרך שדות הקוצים של הגדילן (סוג של דרדר מצוי). ההתקדמות האיטית שלהם אפשרה לסקוטים לברוח. בגלל זה, עד היום הגדילן הוא הפרח הלאומי של סקוטלנד ומודל פופולארי לקיפולי נייר באוריגמי.

רפלסיה גדולה הוא אחד מהפרחים הגדולים והנדירים ביותר בעולם. הוא מצוי ביערות הגשם של אינדונזיה ומסוגל לגדול לגובה של מטר ומשקלו יכול להגיע ל 11 קילוגרמים. הוא סוג של טפיל, אין לו שורשים ועלים וכמו כן הוא מפיץ ריח רע מאוד חזק.

כדרורית היא הצמח הקטן ביותר בעולם, הגודל שלו הוא כמו של גרגיר אורז. הוא גדל בעיקר במקומות שבהם יש הרבה מים עומדים.

כמו בקיפולי הנייר של דגם זה באוריגמי, העלים של הלוטוס עגולים וגדולים וזה כמעט בלתי אפשרי להרטיב אותם. כאשר משפריצים עליהם מים הטיפות מיד נוזלות לצדדים והם נשארים יבשים לגמרי. הם בנויים ממשטח מחוספס שמתנהג כמו שכבת שעווה שדוחה את המים. מדענים גילו שזו הדרך שבה הוא מנקה את עצמו מאבק, פטריות וחיידקים.

פקעות של צבעוני היו יקרות יותר מזהב במאה ה 17 בהולנד. בגלל המחיר הגבוה שלהם התייחסו אליהם כמו למטבעות. למרות שאורך החיים שלהם נמשך רק 3 עד 7 ימים.

הלפופית נקראת גם פרח הירח בגלל שהיא מלבלבת בלילה ונסגרת במהלך היום.

כיום ידועים למדע כ 400,000 סוגים שונים של פרחים ברחבי העולם. יחד עם זאת, הרבה מהם עדיין לא התגלו ויתכן שמספרם הוא גבוה יותר.

לעוד יצירות אוריגמי לילדים מקיפולי נייר קלים למתחילים: אוריגמי קל.