עפיפון טורבינה

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפון טורבינה הוא בעצם טחנת רוח שיש לה פרופלור שמסתובבת כאשר יש רוח. השוני ביניהם הוא שכאשר מדובר בעפיפון אז היא מעופפת ומרחפת באוויר, במקום להיות מקובעת לאדמה על ידי מגדל או עמוד.

אחד היתרונות הבולטים של כלי תעופתי זה היא ההמצאות בגובה שמאפשר ניצול מלא של רוחות חזקות המסוגלות להתפתח אך ורק בגבהים אלו. כמו כן ישנו אלמנט של חסכון בכך שלא צריך לבנות מגדל גבוה ואת כל המערכת המכאנית הסבוכה. אלא רק להתקין גנראטור חשמלי על כלי התעופה או אפילו להשאירו על הקרקע ולחבר אותו עם כבלים לאוויר.

למרות זאת עדיין ישנם מספר חסרונות בהפעלה של טורבינה או טחנת רוח מעופפת: לתפעל ולעקוב אחר העפיפון כאשר הוא נמצא מאות מטרים מעל פני האדמה, ניווט שלו בתנאי מזג קשים כמו רוחות חזקות וגשמים, העברה והמרה של האנרגיה שנוצרה בחזרה לקרקע, חסימת התנועה האווירית למטוסים.

אם הגנראטור לא נמצא על העפיפון אז את האנרגיה שנוצרה בשמים מעבירים לקרקע באמצעות גלי מיקרו או לייזר.

כאשר יש רוחות חלשות מחברים למערכת גם בלון, בדרך כלל עם גז הליום, שיסייע באיזון המשקל.

עפיפון הטורבינה אינו משוחרר כך סתם לאוויר, תמיד יש מערכת כלשהי ששולטת עליו מנתבת אותו. למשל ישנם מערכות רובוטית, או כאלו העובדות באמצעות שלט רחוק או על ידי תוכנת מחשב מוגדרת מראש. לחלק מהדגמים ישנם גם חיישנים המותקנים עליהם ומאפשרים דיווח של פרמטרים מסוימים מיקום נוכחי. מעבר לניווט במסלול ספציפי, חשוב לשלוט בגורמים נוספים כמו מהירות, גובה וכיוונים.

כמו כן ישנם הרבה פרוצדורות של אבטחה ובטיחות כאשר משחררים את הכלים הללו לאוויר. לדוגמא צריך לעגון אותו היטב לקרקע כדי שהוא לא יאבד שליטה וימשיך לעוף למקומות רצויים מבלי שיוכלו לעצור אותו. כמו כן יש לצייד אותו בתאורה מתאימה, במיוחד בימים מעוננים בהם אין הרבה ראות, חורף ושעות הלילה. בנוסף לכך המפעיל צריך לדעת מה לעשות בזמן חרום, לבדוק שהציוד תקין לפני כל המראה ונחיתה.

האנרגיה המכאנית של המכשיר יכולה להיות מומרת לחום, חשמל, צליל, אור, לייזר, גלי רדיו, שינוי כימיקלי, דחיסת גז ואפילו דחיפה או משיכה של עצם כלשהו על הקרקע כמו ספינה או כלי רכב.

עוד בעת העתיקה, כאשר בני האדם הפריחו עפיפון בשמיים הם נוכחו לדעת שזהו בעצם מנוע סיבובי שקשור בחוט לאדמה. ואם מחברים אליו מטען כלשהו הוא יכול לסחוב אותו לשמיים או לסייע בגרירתו ממקום למקום.

אחד האמצעים המודרניים להעלאה של עפיפון מסוג זה לאוויר הם רחפנים. זה מאוד שימושי כאשר הכלי גדול מדי או שאין מספיק רוחות בגבהים הנמוכים. כאשר הוא הגיע ליעדו והחוט מתוח עד הסוף מכבים את המדחפים. בהמשך מדליקים אותו שוב לצורך הנחיתה, שוב כאשר אין מספיק רוחות ורוצים למנוע ממנו לרדת במהירות גדולה שיכולה לגרום לכך שהוא יתרסק.

התחום הזה אומנם מפותח, אך בגלל המורכבות שלו, העדיפו כל השנים דווקא לנצל את המים הזורמים בים או בנחלים כדי להפיק ממנה אנרגיה ירוקה. ולכן קיום הפקת אנרגיה באמצעות רוח היא רק במקום השני מבחינת התפוצה העולמית.

כבר במאה הראשונה לספירה, מהנדס יווני המציא גלגל רוח שמסתובב כאשר עובר דרכו זרם אוויר חזק. כמה מאות שנים לאחר מכן, ניצלו את השיטה כדי לטחון גרגרים כמו חיטה ותירס וגם כדי לשאוב מים מבארות תת קרקעיים. בסין ובאיטליה שאבו מים מהים וממנו הפיקו מלח.

טחנת הרוח הראשונה בהיסטוריה שיצרה חשמל נבנתה בסקוטלנד בשנת 1887. היא הותקנה בחצר וסיפקה חשמל לבית שנמצא סמוך אליה, איתו הדליקו את האורות בשעות הלילה. את יתר החשמל רצו להפנות להדלקת האורות ברחוב הראשי, אך האנשים התנגדו לכך כי חששו מהטכנולוגיה הזו.

עפיפון > עפיפון טורבינה