עפיפון כרכרה ג'ורג' פוקוק

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

ג'ורג' פוקוק היה ממציא בריטי שעסק בהרבה תחומים, אך התמקד במיוחד בהמצאת כרכרה שאינה נגררת עם סוסים אלא באמצעות עפיפון.

כבר בילדותו התעניין בעפיפונים ותכנן ניסויים רבים שבהם הרכיב עליהם מטענים כבדים וניסה לראות, כיצד אפשר להעבירם ממקום למקום בדרך אווירית בלבד. תחילה העמיס עליהם מספר אבנים קטנות, בהדרגה הוסיף גם קרשים ובהמשך הגיע לשקים כבדים במיוחד.

בשנת 1820 החליט שהיצירות שלו חייבות להתקדם לשלב הבא. הדגמים החדשים שיצר היו מספיק יציבים וטובים כדי להרים לאוויר אדם. 4 שנים לאחר מכן הוא הצליח לבנות עפיפון באורך של 9 מטרים. מן המפרש נמתחו ארבע חוטים אשר היו קשורים לכסא שבתו הקטנה ישבה עליו. הוא הפריח אותה לגובה של כ 80 מטרים. לאחר מכן המשיך להשתמש בבני משפחתו למשימות אלו. הוא הרים גם את בנו, אך הפעם זה נעשה מצוק של גבעה בגובה 60 מטר. המטרה הנוכחית הייתה לשחרר את האבזם הראשי של הכסא ולהחליק באיטיות על גבי החוט עד שבנו מגיע בבטחה לקרקע, בדומה לפעולה של מעלית.

אחרי שנים רבות הצטבר אצלו הרבה ידע וכעת רצה לגרור כרכרה עם נהג, שמחוברים אליה הרבה עפיפונים גדולים במקום סוסים. בשנת 1826 הוא רשם את הפטנט הראשון שלו. העיצוב הכיל שני עפיפונים כאשר לכל אחד מהם יש חוט באורך של כ 400 מטרים. ככל שהחוטים יותר ארוכים כך זה הגדיל את כוח הדחף שיצרו, הדרוש לנשיאת הנהג עם הנוסעים במהירות סבירה.

על אותו הבסיס תכנן גם מפרשי עזר לסירות ואמצעים להטלת עוגן בלב ים. שיטות אלו היו נהוגות בעבר הרחוק בארצות המזרח. במקומות אלו התושבים היו נעזרים במפרשים כדי לגרור סירות קנו בנהרות.

בספרו ציין שהמהירות הגיעה ל 30 קמ"ש, כלומר אם השביל או הכביש במצב טוב אפשר לעבור קילומטר אחד בפחות מ 2 דקות. קבוצה של 3 מהכרכרות שלו השלימו נסיעה של 180 קילומטרים ביחד והצליחו לעקוף את הכרכרה של שליח הדואר – שנחשבה אז למהירה ביותר. בנוסף הם גם יכלו לעקוף את כלי התחבורה של הנסיך ויליאם פרדריק, אך בגלל שזה נחשב לחוסר נימוס, נאלצו לעצור ולתת לו לעבור.

ההיגוי של כלי התחבורה מתבצע על ידי 4 חוטים שמחוברים לקדמת העגלה. כמו כן היו לה גלגלים גדולים כדי לאפשר ניצול מירבי של התנועה. בנוסף לכך היה מוט שבאמצעותו הנהג היה יכול לכוון את ציר הגלגלים לכיוון ימין ושמאל וגם לעצור אותם כמו בבלמים של מכונית. הנהיגה הייתה די קשה ומסובכת ובגלל זה לא הרבה אנשים קנו והשתמשו בכלי הזה. באותם הזמנים היו משלמים אגרה עבור הנסיעה בכבישים, והמחיר נקבע על פי מספר הסוסים. בגלל שבכלי שהמציא ג'ורג' פוקוק לא היה צורך בהם, אז היה אפשר לא לשלם את אגרת השימוש וכך לחסוך בכסף.

כיום משתמשים בהמצאתו בעיקר בספורט שנקרא "קייט באגי" שנהיה מאוד פופולארי בשנות ה 90. מדובר בסקייטבורד שניתן לשבת עליו והוא נוסע על ידי כוח הדחף של העפיפון. בגלל הממדים הקטנים שלו יותר קל לבצע איתו פעולות כמו לנסוע רק על שני גלגלים, לנסוע לאחור ואפילו לרחף באוויר למספר שניות.

עובדות מעניינות על כרכרות

כרכרות היו כלי תחבורה היסטורי, באמצעותם הסיעו נושאים ומטענים ממקום למקום. הדגמים הראשוניים הובלו על ידי סוסים, חמורים, פרות או שוורים שגררו אותם בזמן הדהירה. לאחר מכן זה התבצע על ידי עזרים אחרים כמו עפיפונים ומפרשים ולבסוף עם מנוע.

ברומא נהגו לעשות מרוצי מרכבות, הן נבנו כך שיהיו קטנים וקלים, יכלו לשאת עליהם רק את הנהג שלרוב היה מפעיל אותה בעמידה. באופן כללי זה נראה כמו סלסלה גדולה מקש על שני גלגלים. הנהג היה קשור ברצועת עור לכרכרה, היה לו גם סכין לחתוך את הרצועה במידה ונפל, כדי שלא ייגרר על האדמה, בזמן שהסוסים ממשיכים לרוץ קדימה.

כלי התחבורה הזה היה מאוד נפוץ במאה ה 14 ואז החלו להתקין עליו גם כסא לישיבה נוחה. כמו כן ארכיאולוגים מצאו עדויות לכך שהיו גרסאות דומות גם בתקופה הפרהיסטורית באירופה.

בשביל המצרים הקדמונים זה היה גם כלי מלחמה יעיל, החל משנת 1900 לפני הספירה היה אפשר באמצעותו לשנע לוחמים ממקום למקום ולתגבר את שדה הקרב.

משפחות המלוכה והאריסטוקרטים מן המעמד הגבוה היו נוהגים לקשט אותם גם בציפוי זהב. ובגלל שהפסים הדקורטיביים ממתכת הזהב היו כבדים, היה צורך להשתמש ב 2 או 4 סוסים כדי להניע את הכרכרה. לעומתם האנשים מהמעמד הבינוני ומטה היו מקשטים באמצעות עור.

בהונגריה הומצא דגם מאוד קל, שנדרש רק סוס אחד כדל להסיעו.

עפיפון > ג'ורג' פוקוק