קוקוס תשחץ נרגיל תשחץ

פירוש או מילה נרדפת בעברית של קוקוס תשחץ 5 אותיות הוא "נרגיל" ומקורו בשפה הפרסית. פתרון בשתי מילים הוא "אגוז הודו". בשר פרי הקוקוס תשחץ נקרא "קופרה". מקור המילה אגוז קוקוס באנגלית הוא מהמאה ה 16. באותה תקופה אחד מהימאים פורטוגלים חשב ששלושת החורים הקטנים בתחתית הקליפה של האגוז, דומים לפנים של בן אדם וקרא לו "קוקו" כלומר: "פנים מחייכות". מאוחר יותר הוסיפו לו גם את המילה אגוז.

עובדות מעניינות על אגוז קוקוס תשחץ (נרגיל)

בזמן מלחמת העולם השנייה היפנים השתמשו באגוזי קוקוס כרימונים. הם רוקנו את כל המים ומילאו אותו ברכיבים נפיצים ואז השליכו אותם על האויב. בנוסף לכך, אנשים מרחבי כל העולם השתמשו בסיבים של קליפתו כדי להרכיב שריון חזק לאבירים וללוחמים. חברי שבט עתיקים היו שורפים את קליפתו כדי לדחות יתושים ולהימנע מעקיצות בשעות הלילה. כמו כן הכינו גם תרמילים, מחצלות, חבלים, מברשות, מילוי למזרנים ושימש גם לתיקון סדקים בספינות. מהעלים שלו הכינו מטאטאים, סכך לגג וסלים.

עץ הקוקוס הוא סימלה הרשמי של האיים המלדיביים, הוא נמצא במרכז, מתחתיו ישנו חצי ירח עם כוכב ומשני צידו הדגלים של המדינה.

כאשר האגוז ההודי נופל מהעץ הוא מסוכן. יש לו משקל כבד ומסלול נפילה מגובה רב, ולכן כאשר הוא פוגע באנשים שנמצאים למטה הוא עלול לפצוע אותם קשה בראש, צוואר, גב וכתפיים.

העץ עצמו נקרא בתשחץ או תשבץ "דקל" ולפעמים גם "נרגיל". אורך חייו הממוצעים מגיע ל 100 שנים והוא מסוגל להניב כ 200 פירות בעונה אחת למשך 80 שנים. הוא מגיע לגבהים של 30 מטרים, והעלים שלו ארוכים גם כן, ומתפרשים על כ 5 מטרים. באופן מסורתי, באזורים הטרופיים הכינו מגזעי העצים סירות, גשרים, בקתות ובתים. בשל העובדה שזהו חומר חזק, ישר ועמיד למליחות גבוהה. קיימים יותר ממאה זנים שונים של הדקלים כולל סוג ננסי המשמשים לקישוט ונוי של גינות ומשרדים.

הספקים המרכזיים של הפרי הם הודו, פיליפינים ואינדונזיה, למרות שהוא גדל ב 80 מדינות נוספות. במלזיה ובתאילנד מאמנים קופי מקוק לקטוף את פרי הנרגיל מפסגות העצים. בהרבה מדינות קיימים בתי ספר מיוחדים שבהם מלמדים את הקופים כיצד לבצע את העבודה הזו. ובכל שנה מקיימים גם תחרויות שבהם מכריזים על הקוף שהצליח לאסוף יותר פירות בזמן הקצר ביותר. למידע נוסף על קוף המקוק ועוד סוגים רבים אחרים בקרו גם בדף סוג של קוף תשחץ.

כבר במאה ה 19 אנשים היו משתעשעים איתם. אחד המשחקים הידועים ביותר היה פופולארי בעיקר בירידים, קרקסים, אירועים ופסטיבלים. האנשים היו קונים 3 כדורים מעץ והיו מנסים לזרוק אותם על קוקוסים שנמצאים על מוטות. ואם הם הצליחו להפיל אותם הם היו זוכים בפרסים.

בשלבי הגדילה המוקדמים של האגוז, הוא מכיל בתוכו כמות גדולה של מים שאותם אפשר לשתות ישירות מתוך הפרי. כל מה שצריך לעשות זה לחורר אותו ולשפוך את הנוזלים לכוס או לשים בפנים קשית ולשתות. למים האלו יש תכונות תזונתיות ומרכיבים בריאים נוספים כמו ויטמינים, סוכר, נוגדי חמצון, סיבים, מינרלים, קלוריות, ויטמינים וחלבונים. חלב קוקוס מופק מבשר הפרי ולא מהמים שיש בפנים. הוא מכיל אחוז גבוה של שומנים, מגנזיום, אשלגן ואין בו הרבה סוכרים. משתמשים בו כשמן לבישול וגם בסבונים, שמפו, קרמים ומוצרי קוסמטיקה אחרים. הוא היה השמן הצמחי המוביל בתחום המזון, עד שהתחילו להפיק שמנים גם מחומרים אחרים ובעיקר פולי סויה בשנות ה 60. אפשר להכין ממנו מתכונים רבים והוא מגיע בצורות רבות כמו טבעי, אורגני, טרי, קלוי, טחון ומיובש.

למרות שבעלי החיים אוכלים את אגוז הקוקוס, הוא לא זוכה להפיץ את הזרעים שלו כמו פירות אחרים. במקום זה הוא עושה זאת באמצעות הים, האגוז אטום לנוזלים וגם יכול לצוף על המים וכך להגיע לחופים מרוחקים שנמצאים בצד השני של הים. כאשר הוא מגיע ליעדו הוא שוקע באדמה, מתחיל לגדול והופך לעץ גדול. את מחזור החיים שלו הוא החל בתקופה הפרהיסטורית, לפני כ 40 מיליוני שנים בהודו ומשם התפשט באופן הזה לכל העולם. מאובנים עתיקים שלו נמצאו גם בקולומביה ואוסטרליה.

הפרי שאנחנו קונים בסופרמרקטים לא דומה לזה שגדל על העץ. בטבע יש לו שלוש שכבות: החיצונית ביותר היא חלקה ובצבע ירוק, האמצעית נקראת הקליפה הסיבית והשכבה הפנימית שהיא מאוד קשיחה ובצבע חום.

העץ גדל בצורה הטובה ביותר כאשר שותלים אותו קרוב לים כאשר גובה האדמה הוא כמספר מטרים מעל פני הים, המאפשרים למי תהום להגיע אליו. כמו כן זהו פרי טרופי והוא צריך הרבה גשמים לאורך כל ימות השנה כדי לפרוח. טמפרטורות נמוכות ומעט לחות עלולות להזיק לו ובמיוחד חרקים שאוכלים אותו.

ארמון הקוקוס נבנה בשנת 1978 במפרץ מנילה בהוראה של נשיא הפיליפינים לכבוד הביקור של האפיפיור. 70% מהבניין, הארכיטקטורה והקישוטים הורכבו מעצי קוקוס. ועלותו הכללית נעמדה ב 10 מיליון דולר.

בכל שנה בתאריך 8 במאי חוגגים את יום הקוקוס הבינלאומי.

האנשים שחיו באיים של האוקיינוס השקט קראו לו "עץ החיים". תושבי האזור תמיד האמינו שיש לו סגולות מיוחדות, תכונות רפואיות של קוקוס כמו ריפוי מחלות. בפנמה מאמינים שהשמן יכול לעזור להחלים במהירות משפעת והצטננות. בפפואה גינאה החדשה מורחים אותו על השיער כדי להזין את הקרקפת בשומנים וויטמינים ולעודד את גדילת השערות מהשורש באופן בריא וטבעי. כמו כן הוא ידוע גם כחומר אנטי בקטריאלי כאשר מורחים אותו על העור וגם כמועשר בלחות לעור הפנים. את העלים שלו היו מרתיחים ומניחים על כאבי שרירים. עם חלב שמופק מהנרגיל היו מטפלים בזיהומים בעין, וגם שותים אותו כדי לרפא גרון צרוד וכאבי בטן.

סרטני ים גם ניזונים ממנו והם מפצחים את הקליפה עם הצבתות שלהם.

מקליפת אגוז קוקוס אפשר להכין הרבה עבודות אומנות ויצירות לילדים. וביניהם יצירות כמו פסלים, נרות שעווה, קערות ואפילו תכשיטים כמו תליונים לשרשראות.

הפרחים שלו יכולים להיות זכריים או נקביים. הם שונים בגודלם ויוצאים בתקופות שונות כדי למנוע מצב של האבקה עצמית. הפירות גדלים אך ורק בחלקו העליון של הצמרת והם מוכנים לקטיף רק לאחר כחצי שנה מרגע שהם נוצרו. כדי לברר האם הם מוכנים למאכל, החקלאי נעזר בסולם גדול או חבל כדי לטפס ולהגיע עליהם. כאשר הוא מגיע, הוא דופק עליהם עם כף ידו או סכין. לפי הצליל הוא מחליט האם הם הבשילו מספיק למאכל או שצריך לחכות לתקופה נוספת. אם החקלאי החליט שהגיע זמן הקטיף, הוא חותך את האשכול ואז הם נופלים על הקרקע, ברוב המקרים הם תמיד שורדים את עוצמת הנפילה ולא נשברים.

המים שנמצאים על האדמה נספגים בשורשים ועולים לאורך כל הגזע, עד שהם מגיעים לפרי שנמצא בפסגה, תוך כדי שכמויות המלח שנמצאות במים מסתננות.

תשחץ > קוקוס תשחץ