עפיפון הפלגה על היבשה

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים להרכבה עצמית.

כאשר אנו מדברים על הפלגה, בדרך כלל אנחנו חושבים על סירה או ספינה גדולה ששטה על המים. בנוסף לכך קיימת גם הפלגה אחרת, היא מתבצעת על גבי היבשה וכוללת עפיפון או מפרש רוח כאמצעי מרכזי להנעה.

מבחינה היסטורית כלי תחבורה שמופעל באמצעות עפיפון שימש בעיקר להובלה של נוסעים ומטענים. החל משנות ה 50 זה התפתח לספורט תחרותי ואנשים רבים מרחבי כל העולם עוסקים בפעילות זו עד היום.

חוץ מהמפרש, ל"מכונית העפיפון" יש בדרך כלל 3 גלגלים בלבד, הנהג יושב או שוכב בפנים ומנווט עם פדאלים וידיות היגוי. ציוד נלווה שיש לקחת בחשבון הוא קסדה, משקפי הגנה, מגיני מרפקים וברכיים. התנאים האופטימלים לנסיעה הם טוואי שטח שטוח עם הרבה רוח. ולכן תחרויות המרוצים מתבצעות בעיקר באזורים כמו ים, בקרבת משטחי המראה ונחיתה של מטוסים קלים, נהרות ונחלים שהתייבשו ואפילו במדבר.

למרות שהרכב אינו מסוגל להמריא, לנהגים קוראים טייסים בגלל שהם יכולים להגיע למהירויות מאוד גבוהות, עד פי 3 או 4 ממהירות הרוח. כדי להגיע לביצועים אלו צריכה להיות רוח חזקה, קבועה ושמגיעה מאותו הכיוון. מקובל לבצע תחרויות גם על הקרח, בקרבת נחלים ואגמים שקפאו בתקופת החורף. צורה נוספת של נסיעה היא באמצעות אופניים, במקרה הזה העפיפון או המפרש הם רק תוספת כוח ולא האמצעי העיקרי, שכן ניתן להניע את האופניים בדרך הרגילה עם פדאלים.

הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מוזכר כלי נהיגה שדומה למכונית עם עפיפון הייתה בשנת 552 אחרי הספירה. באחד מן הספרים הסיניים העתיקים תוארה "כרכרת רוח" המסוגלת להכיל בתוכה 3 נוסעים ולהוביל אותם בבטחה ליעד המבוקש. במאה ה 16 מטיילים אירופים שהגיעו למזרח הרחוק הופתעו מאוד לראות את כלי הנסיעה הללו. הם תארו אותם כורסאות או ספות עם גלגלים המחוברות למפרש של סירה או לחוטים ארוכים שבקצותיהם ישנו עפיפון גדול. רק בתחילת המאה ה 19, זה נהיה פופולארי גם ביבשת ארצות הברית הצפונית והדרומית.

בשנת 1600 מדען בלגי המציא כלי כזה על פי בקשת הנסיך מנסאו מהולנד. זה שימש כדי לבדר את האורחים של הנסיך שבאו ממדינות רחוקות כדי לבקרו. במאה ה 19 נבנה העתק מושלם על בסיס מפרשים של ספינות מצריות עתיקות ששטו על נהר הנילוס במצרים. זה היה תחליף מצויין לתחרויות בין מטוסים או כדורים פורחים כאשר תנאי מזג האוויר היו מסוכנים מדי כמו למשל בעונת החורף. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1909 ברצועות החוף של צרפת ובלגיה.

ל"יאכטת היבשה" המודרנית גם יש 3 גלגלים אך היא עשויה מחומרים חזקים הרבה יתר. בעוד שבעבר השתמשו בעיקר בעץ כחומר גלם, היום נעזרים בפיברגלס או פלסטיק, אלו חומרים חזקים, זולים לייצור ובמיוחד קלים ובכך הם תורמים להגדלת מהירות הנסיעה. הדגם המודרני הזה הומצא בשנת 1960. כ 7 שנים לאחר מכן ניסו לארגן מרוץ עולמי במדבר סהרה אך הוא נדחה בעוד כמה שנים בגלל תנאי מזג אוויר קשים. בסופו של דבר מכוניות העפיפונים הצליחו לעבור מסלול של יותר מ 2000 קילומטרים דרך המדינות אלג'יריה, מרוקו ומאוריטניה.

גם סוכנות החלל האמריקאית NASA התעניינה ביישומים שונים לכלי תחבורה מיוחד זה. אחד האסטרונאוטים הציע שהוא ישמש לביצוע סיורי שטח על כוכבי לכת ובמיוחד נוגה.

בשנת 2009 נשבר שיא העולם במהירות המרבית לנהיגה במכונית עפיפון, אשר הגיע ל 203 קמ"ש בעוד שמהירות הרוחות באותו היום הייתה עד 80 קמ"ש.

בשנת 1962 הוקם איגוד בינלאומי שהציע שיעורי לימוד תיאורטיים ומעשיים וגם ארגן תחרויות באירופה, ארה"ב, אוסטרליה ואפריקה.

עפיפון > הפלגה על היבשה