בובות דאגה

לקניית בובת חיבוקי קוף.

בובות דאגה הן מאוד קטנות במימדים, עשויות בעבודת יד ומקורן בגואטמלה. על פי האגדה, הילדים באותו האזור מספרים את כל הדאגות והבעיות שלהם לבובות המיוחדות האלו. בנוסף לכך מניחים אותם מתחת לכרית לפני השינה בלילה. כאשר מתעוררים בבוקר, הבובות מעבירות אליהם חוכמה וידע שבאמצעותם יפתרו מדאגותיהם.

המקומיים מכינים אותם על פי מסורת עתיקה. החומרים שבהם משתמשים עד היום הם תיל, צמר, חוטים וחתיכות של בדים. למרות שהבובות קטנות – גודלן נע סביב ה 5 ס"מ, ניתן להבחין בפרטים רבים כמו פנים ותלבושות מסורתיות. כמו כן לפעמים יש דמויות מובחנות כמו חתן, כלה, ליצן, רופא ועוד. אומנם שמיומנים בטכניקת היצירה מסוגלים להכין אפילו כ 50 יחידות ביום.

תהליך ההכנה מתחיל בחיבור של חתיכות עץ קטנות יחדיו או תיל שאיתם יוצרים את התשתית לדמות הבובה – ידיים, רגליים, גוף וראש. לאחר מכן מכסים את הבסיס בחתיכות בד צבעוניות וחוטי צמר כדי ליצור נפח. את התלבושת – חולצה, מכנס או שמלה יוצרים מבד ארוג שנראה כמו סוודר. ולפעמים מוסיפים גם אובייקטים נוספים כמו מקל להליכה ביערות, או סל קטן מקש.

אחד הדברים הנוספים שהאומנים משקיעים בו זה גם האריזה. בדרך כלל בובות דאגה חדשות נמכרות בחנויות בתוך קופסא קטנה ומהודרת או בשקית בד שגם היא נעשתה בעבודת יד. מקובל לשים בכל קופסא כ 8 בובות שונות בממוצע.

למרות שהדמויות הקטנות התחילו את דרכן כמזכרות לתיירים, כבר מייצרים אותן גם במדינות המערב, שם מכינים אותן מחומרי גלם יותר מודרניים כמו פלסטיק, נייר דחוס, דבק וצמר צבעוני. ועל כן המחיר שלהן בחנויות הוא יחסית זול יותר, מאשר הכנה אישית בעבודת יד.

המטרה של בובות אלו היא לעזור לילדים להתמודד עם הבעיות שלהם, זה נעשה כאשר הם מדברים על זה עם הבובות לפני שהם הולכים לישון בלילה. הן משמשות גם ככלי טיפול בידי פסיכולוגים. האובייקט הזה משמש כמתווך בין הילד לפסיכולוג או כל אדם מבוגר אחר שהוא משוחח איתו כמו הורה או מורה.

במהלך היום יש לאנשים הרבה דאגות, אבל הם לא יכולים לשים לב אליהם או לטפל בהם, כי הם עסוקים בדברים אחרים שמסיחים את דעתם. לעומת זאת בלילה כאשר יותר שקט המחשבות האלו מתגלות בפניהם ומפריעות לישון. התופעה הזו איננה חדשה היא תועדה כבר במהלך ההיסטוריה וזאת הסיבה שנוצרו במדינות דרום אמריקה הבובות הללו.

באנגלית הו נקראות worry dolls.

בובות דאגה: סיפור מגואטמלה

סיפור בובות דאגה מגיע מאגדה מפורסמת של בני שבט המאיה. שבה הנסיכה קבלה מתנה מיוחדת מאל השמש, שמאפשרת לה לפתור כל בעיה שבני האדם מוטרדים ממנה. בובות הדאגה מסמלות את הנסיכה והחוכמה שלה. היא נחשבת גם לאחד מ 13 האלים שאחראים על היצירה של בני האדם והטבע.

על פי הסיפור, בהרי גואטמלה הגבוהים חיה משפחה בבקתה מעץ. בשנה אחת הייתה בצורת ובגלל המחסור בגשמים, לחקלאים נשאר פחות יבול. בני המשפחה היו מתעוררים מוקדם בבוקר, יוצאים לשדות ומתפללים שירד קצת גשם והילדים היו הולכים לבית הספר. לפני השינה הסבא היה מספר לילדים סיפורים לפני השינה, הסיפור האהוב ביותר עליהם היה על בובת קסמים שמגשימה משאלות.

בנוסף לדאגות לגבי כמויות הגשמים, לפלורה הילדה היו דאגות נוספות, כמו למשל פורץ שהגיע לביתם ולקח לה את כל הבגדים שהיא הייתה מכינה והוריה היו מוכרים בשוק. בעקבות כך היא גם חלתה בשפעת. אמא שלה החליטה להכין לה 12 בובות קטנות, בתקווה שהן יגשימו את המשאלות. לפני השינה פלורה סידרה אותן בשורה וביקשה מהן עזרה.

למחרת בבוקר ההורים שלה הלכו לשוק והצליחו למכור כמויות גדולות של בובות. הם גייסו מספיק כסף כדי לקנות אוכל לשנה שלמה. בנוסף לכך כאשר חזרו לבתיהם החל לרדת גשם.

יצירה לילדים: איך מכינים בובות דאגה

הכנה של בובות דאגה היא פשוטה וילדים מאוד אוהבים אותה. תוכלו להכין אותן מחומרים פשוטים שיש בבית. הן מתאימות במיוחד לילדים בגן חובה ובית ספר יסודי.

בשלב הראשון נתחיל עם מנקי מקטרות, באמצעותן נכין את הגוף. נקפל את מנקה המקטרות לחצי ואת החיבור שלו נסובב סביב האצבע כך שנקבל את הראש. לאחר מכן נקפל את שני הזרועות לצדדים, ולבסוף נסובב את שני החצאים יחדיו כדי להכין את מרכז הגוף ואז את הרגליים.

בשלב השני נשתמש בחוטי צמר עבים בצבעים שונים. נתחיל בקשירה של מספר חוטים קצרים בקצה הראש של הבובה – הם יהיו השיער, תוכלו לגזור אותם באיזה אורך שתרצו. לאחר מכן נלפף חוט צמר מסביב לכל חלקי הגוף כך שיתקבל נפח וגם כדי לקשט את הדמות בצבעים שונים וליצור פרטים כמו חולצה, מכנסיים ונעליים.

את החיבורים הסופיים של קצוות הקשרים מומלץ לקשור, אפשר להשתמש גם בדבק חם או דבק נוזלי. את הפנים הכי קל לצייר בטושים. אם הילדים מעוניינים ליצור דמות של חיה זה גם אפשרי. לפני קשירת החוטים צריך לעצב את מנקה המקטרות בצורה של חיה שהולכת על ארבע.

בובות לילדים > בובות דאגה