איך להכין בומרנג יצירות לילדים ניסויים מדעיים

החומרים הדרושים להכנת היצירה בומרנג לילדים:

קרטון עבה בגודל של 24 ס"מ על 24 ס"מ.

סרגל.

עט.

טוש.

מספריים או סכין חיתוך.

אופן הכנת היצירה לילדים:

בשלב הראשון אנחנו צריכים לשרטט על גבי הקרטון משולש שווה שוקיים, כלומר שכל הצלעות שלו שוות ובאורך של 24 סנטימטרים. לאחר מכן נגזור את הצורה.

כעת נסמן בעט היכן נמצא האמצע של כל אחת מצלעות המשולש (12 ס"מ) ונחבר אותו בקו ישר אל הפינה שנמצאת מולו. ניקח כל קו שציירנו ונעבה אותו, כלומר נמדוד 2 ס"מ מכל צד ונשרטט קו מקביל אליו מימין וגם משמאל. בהמשך נסמן באמצעות טוש את 6 הקווים החיצוניים ביותר שמרכיבים ביחד צורה של כוכב. יש לשים לב שבמרכז הם מתחברים בזוויות של 120 מעלות כפי שאפשר לראות בסרטון. נגזור את הצורה החדשה שהתקבלה.

בשלב האחרון, נעגל את הפינות של הבומרנג. אפשר לעשות זאת על ידי שימוש בפקק או כל כלי עגול אחר. נצייר את הצורה העגולה בקצה של כל צד ונגזור אותה. לבסוף נקפל מעט כל קצה כדי ליצור מבנה אווירודינמי.

להכנת עוד יצירות לילדים בנושאי תעופה בקרו גם בקטגוריה הראשית של יצירות לילדים.

הסבר לניסוי המדעי, איך עובד בומרנג מעץ:

בזמן שהבומרנג עף באוויר מופעלים עליו 3 כוחות פיזיקלים:

כוח עילוי – הכנפיים של בומרנג אמיתי בנויות באופן דומה לאלו של מטוסים, בצד אחד הן מעוגלות, בדרך כלל בחלק העליון ובצד השני הן ישרות, בדרך כלל בחלק התחתון. ולכן על פי עיקרון ברנולי, בזמן שהאוויר זורם דרך הכנפיים נוצר הפרשי לחצים. במקרה שלנו, באזור הקדמי מצטבר פחות לחץ ובאזור האחורי יש הרבה יותר לחץ אוויר שדוחף אותו קדימה. כך בעצם הוא מסוגל להתנגד לכוח המשיכה של כדור הארץ ולעוף למרחק רב.

סיבוביות - קצב הסיבוב משתנה בהתאם לגודל הכנף, הזווית שבה הכנפיים מחוברות, הצורה האווירודינמית ועוצמת הכוח שאנחנו משקיעים בזמן הזריקה. בדומה לג'ירוסקופ ככל שהוא מסתובב מהר יותר כך יש לו יציבות גבוהה יותר במהלך התעופה.

נקיפה (פרצסיה) – כאשר יש הטיה או שינוי של כיוון הציר המסתובב. הבומרנג נזרק בצורה אנכית אבל עם הטיה קטנה כלפי חוץ. כתוצאה מכך הכנף הגבוהה זזה מהר יותר מהתחתונה ומייצרת יותר כוח עילוי. במהלך התעופה, הפרשי הכוחות האלו מצטברים וגורם להטיה של 90 מעלות. וזאת גם הסיבה שהוא חוזר אלינו בצורה מעגלית.

איך לזרוק בומרנג?

לגרום לו לעוף באוויר זו לא משימה קלה אבל אם מתאמנים באופן קבוע אפשר גם לתפוס אותו בחזרה כאשר הוא חוזר אלינו. בנוסף אין רק דרך אחת להשליך אותו מפני שהתנאים הסביבתיים, כמו למשל רוח משתנים כל הזמן.

באופן כללי יש להחזיק את הבומרנג בצורה אנכית אבל בזווית של 10 מעלות לכיוון החיצוני. אם נשתמש בזווית שהיא יותר גדולה מ 45 מעלות הוא יטפס יותר מדי גבוה וייפול לכיוון האדמה בקו ישר לפני שנספיק לתפוס אותו.

תנועה סיבובית היא הרבה יותר חשובה מאשר הפעלת כוח חזק בזמן הזריקה. לכן האחיזה צריכה להיות קלה כדי לאפשר מרחב תמרון. רצוי להחזיק את הכנף רק עם הבוהן והאצבע המורה ולא עם כל כף היד. כאשר משחררים אותו צריך ליצור תנועה מעגלית גם עם פרק כף היד, כך שהוא יסתובב מהרגע הראשון של הזריקה.

עובדות מעניינות:

הבומרנג הוא אחד מהמצאות התעופה העתיקות ביותר של האנושות. למלך תות ענח אמון, הפרעה המפורסם, שחי במצרים העתיקה במאה ה 14 לספירה, היה אוסף גדול מהם. לפני 10,000 שנים האבוריג'ינים באוסטרליה השתמשו בהם ככלי נשק במלחמות ובציד. ארכיאולוגים מצאו את הכלי העתיק ביותר בהרי פולין וסבורים שהוא הוכן לפני 20,000 שנים משנהב של ממותה.

הבומרנג התפתח ממקל שטוח שהיו זורקים אותו לעבר חיות במרחק של עד 100 מטר כדי לפגוע בהם וכך לתפוס אותם. בנוסף הוא שימש גם לציד עופות וציפורים. למשל כאשר היו זורקים אותו לכיוון של להקת ברווזים הם היו חושבים שזה נשר שרודף אחריהם. בזמן שהם ברחו תפסו אותם ברשתות שהוכנו מראש בנתיב הבריחה שלהם. בנוסף הם שימשו גם לציד דגים באזורים שבהם המים היו רדודים.

היכולת שלו לחזור לאדם שהשליך אותו, התגלתה בטעות על ידי אחד מהציידים הקדומים שניסה לשפר את המקל שלו. האבוריג'ינים נמנים עם מיעוט של קבוצה תרבותית שמעולם לא פיתחו חץ וקשת, ולכן היו תלויים בו כדי לשרוד בטבע ולמצוא מזון. כמו כן הם נעזרו בכלי הזה גם ליצירת אש, על ידי חיכוך של מקל קשה במקלות ועשבים רכים יותר עד שהם מתחממים ונשרפים. בנוסף לכך הם שימשו גם לחפירה במדבר כדי למצוא שורשים של ירקות לאכילה וגם כאמצעי תקשורת בין שבטים מרוחקים.

קיימים 3 סוגי בומרנג נוסטלגיים שהאבוריג'ינים באוסטרליה היו מכינים:

מגולף בצורה עגולה כמו של טיפת מים כך שקצה אחד כבד ועבה יותר מהקצה השני. הוא היה באורך של כאחד מטר ובמשקל של 2-3 קילוגרמים. היו לו קצוות חדים והוא לא נבנה כדי לחזור לאדם שהשליך אותו, אלא כדי לפגוע במטרה גדולה יותר ושימש בעיקר לצייד של חיות גדולות.

בצורה של האות V באנגלית והוא יועד לחזור לאחר שמשליכים אותו. הוא היה קטן יותר מקודמו והגיע לאורך של כחצי מטר. בדרך כלל מטרתו הייתה כמשחק לילדים וכאימון לקראת הציד.

תלת ראשי, בצורה של כוכב, הוא הוכן משתי חתיכות שנקשרו יחדיו באמצעות עשבים יבשים והיו לו קצוות חדים. השתמשו בו באזור יערות הגשם של קווינסלנד כדי לצוד ציפורים. הגודל שלו היה יחסית קטן כדי שיוכל לנוע בחופשיות מבלי לפגוע בגזעי העצים.

כדי להכין בומרנג בדרך המסורתית היו צריכים למצוא עץ חזק שהוא בצבע ירוק, כלומר שהוא לא יבש לגמרי. באוסטרליה ישנם הרבה סוגים שונים של עצים קשים כמו אקליפטוס ושיטה. הם שימשו ליצירת כלי נשק כי הם חזקים, כבדים ויציבים יותר בזמן שהם עפים באוויר. העצים הקלים והרכים יותר שימשו להכנת כלי ציד כדי לתפוס חיות קטנות. החלק של העץ שהשתמשו בו היה השורש או הענף. במקומות שבהם היה נהר, שורשי העצים היו חשופים והיה קל יותר לאתר ולחתוך אותם. לאחר מכן היה חשוב לגלף אותו באופן מתאים כדי שיוכל לרחף באוויר כמו פריזבי. בסוף התהליך היו מחממים את העץ כדי לשמור על הצורה הרצויה, כי לאחר שימוש ממושך העץ מתעקם ונחלש.

הידעת?

כיום הבומרנג המודרני עשוי מחתיכות של עץ דיקט אבל לרוב הוא מיוצר מחומרי פלסטיק שונים. ניתן אפילו למצוא דגמים של בומרנג חשמלי על שלט לקניה. במודלים אלו מחוברים לכל כנף מדחף קטן שמופעל באמצעות שלט רחוק. ברגע שהם פועלים הם מאריכים את זמן השהייה שלו באוויר וכך ניתן גם לקבוע את כיוון הטיסה שלו.

בשנת 2008 אסטרונאוט יפני זרק צעצוע בומרנג בתוך מרחב תחנת החלל הבינלאומית והוכיח שהוא יכול לבצע מסלול מעגלי ולחזור אליו. לעומת זאת, אם היה משליך אותו מחוץ לתחנה, היכן שיש וואקום, לא היו כוחות אווירודינמיים שהיו מחזירים אותו לנקודת ההתחלה והוא היה ממשיך בקו ישר.

כיום הם משמשים כמשחק וגם כספורט. ישנם תחרויות שונות שבהם המשתתפים מתמודדים במקצים שונים על מרחק הזריקה הארוך ביותר, זמן שהייה באוויר והדיוק של מסלול החזרה והתפיסה.

חובבי אוריגמי מכינים אותם מקיפולי נייר והם באמת יכולים לעוף באוויר.

יצירות לילדים > ניסויים מדעיים לילדים > בומרנג